קונים דבש לראש השנה? זה המחיר המירבי שאתם אמורים לשלם
מחיר הוגן לק״ג דבש הוא עד 34 שקל בלבד – וכנראה תשלמו יותר
מחיר הוגן לק״ג דבש הוא עד 34 שקל בלבד – כך לפי משרד החקלאות, שמבסס את התחשיב הזה על שרשרת הערך שמתחילה בעלות ייצור הדבש, עוברת דרך רשתות השיווק ומגיעה לצרכן. אלא שבדיקה מגלה שהמחיר ברשתות גבוה יותר – במיוחד אם אתם מעדיפים לרכוש בקבוקים לחיצים שמכילים הרבה הרבה פחות.
האם המחיר שנוקב בו משרד החקלאות לא מדויק, או שיש מי שגוזר עלינו קופון? בטבלה שלפניכם אפשר לראות שהמחיר לק"ג כאשר קונים אריזות של חצי ק"ג גבוה בהרבה מ-34 שקל לק"ג, ומגיע כמעט ל-50 שקל.
עלות ייצור דבש לחקלאי נאמדת בכ-17 שקל לק"ג, והמחיר הממוצע שפודה החקלאי על כל ק"ג דבש נע בין 18 ל-19 שקל – כך לפי נתוני משרד החקלאות. חלק מהדבש נמכר למשווקים, כדוגמת: יד מרדכי, עמק חפר וכו', וחלקו ישירות לרשתות השיווק. לדעת כלכלני המשרד, עד מחיר של 29 שקל לק"ג דבש, לפני מע"מ, נחשב כמרווח קמעוני סביר. על פי תחשיב זה, בתוספת מע"מ, המחיר לצרכן לא צריך לחצות את ה-34 שקל לק"ג דבש.
כאשר אנחנו רוכשים את הבקבוקים הלחיצים, המחיר נוסק ופערי המחיר גדלים – כפי שאפשר לראות בטבלה. אמש פרסמה המועצה לצרכנות את השוואת המחירים שלה לחג, וגילתה פערים גבוהים מאוד באופן כללי בין רשתות השיווק, כשהפערים האלה נוגעים גם למחירי הדבש.
בדיקת המועצה לצרכנות: פערי מחירים גבוהים על מדף הדבש
והנה עוד כמה נתונים מעניינים: 40% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל מתרכזת בתקופת חגי תשרי, ובעיקר בראש השנה. מדובר בכ-1,600 טון דבש הנצרכים בחודש אחד. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ-200 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ-4,000 טון דבש, כחצי ק"ג דבש לנפש.