עופרת בצבעים, ביספינול בבקבוק לתינוק ומתכות כבדות בתכשיטי ילדים... מה מסתתר במוצרים הכי תמימים שאנחנו קונים?

עופרת בצבעים, ביספינול בבקבוק לתינוק ומתכות כבדות בתכשיטי ילדים… מה מסתתר במוצרים הכי תמימים שאנחנו קונים?

ממצאים מדאיגים עולים מדוח הקרן לבריאות וסביבה לשנת 2017, ובמועצה לצרכנות מבטיחים – החל מהשנה הבדיקות ההשוואתיות שלנו יכללו היבטים של איכות ובטיחות

צילום: אתר pixabay
תהיו חברים, שתפו את הכתבה

אנחנו משווים מחירים, גוזרים קופונים, מחכים למבצע וקונים 1+1, ממש צרכנים נבונים.

או שלא.

נראה שהמאבק המתמיד שלנו נגד יוקר המחיה בארץ גוזל את כל כוחותינו, ושאלת הבטיחות והאיכות של המוצרים שאנחנו קונים, אוכלים, עונדים או מורחים לא מעסיקה אותנו בכלל.

למעשה, אם תשאלו כל הורה האם הוא היה משכיב את ילדו לישון במיטה שעלולה להישבר כל רגע – הוא כמובן היה משיב בשלילה, אך כשהורים קונים מזרן לילד, הם משווים מחירים ואת מידת הנוחות, ולא מעלים על דעתם שמעכבי הבערה במזרן מסוכנים לבריאות הילד.

הדוגמה הזאת ממחישה את הבעיה. אדישות הצרכנים לסוגיית הבטיחות לא נובעת רק מיוקר המחיה, אלא גם בגלל שאנחנו לא ממש מבינים במתכות כבדות, בכימיקלים או בחומרים מסרטנים. 

לכן, כאשר אנחנו בוחרים צבעים מתוך מבחר מסוים על המדף, אנחנו בודקים כמה הם עולים ומוודאים שהם מציירים כמו שצריך, אבל לא מעלים על דעתנו שהם עלולים להכיל עופרת שתסכן את ילדינו.

לפי דוח שפרסמה לאחרונה הקרן לבריאות הסביבה, סכנות במוצרי צריכה אורבות לנו בהרבה יותר מקומות מכפי שנדמה לנו. 

עופרת בצבעים, אגב, אינה דבר נדיר, ואם הימצאותה של עופרת במוצר תמים נשמעת לכם מוכרת, זה משום שהצרכנים פוגשים אותה לא רק שם.

כפי שפורסם בפואנטה, לפני כשנה פרסמו משרדי הבריאות והכלכלה הודעה מפתיעה וחריגה על הימצאות מתכות, לא פחות ולא יותר, במכונות קפה בבתי קפה.

ההודעה הזאת הפתיעה את הצרכנים ובלבלה אותם, שכן היא הייתה כללית ולוותה בהמלצה לא לשתות קפה בבתי קפה, במיוחד לנשים בהריון – מבלי לנקוב בשמות בתי הקפה ומבלי לנקוב בפרק זמן.

מספר חודשים לאחר מכן, כפי שגם פורסם כאן, הסתבר שגם התכשיטים המתוקים שאנחנו קונים לבנות שלנו בעצם עלולים לסכן אותן, משום שגם הם מכילים עופרת.

אותה בדיקה בוצעה במסגרת שיתוף פעולה מחקרי בין משרד הבריאות למכון התקנים ואוניברסיטה חיפה, במימון הקרן לבריאות וסביבה. 

הממצאים הללו, אגב, הפתיעו גם את הרשתות שמוכרות את אותם תכשיטים, מפני שהן מן הסתם לא שולחות כל תכשיט ותכשיט למעבדה.

זה באמת כל כך מסוכן?

בהחלט כן, זה מסוכן.

בקרב רופאים ומדענים קיימת הסכמה גורפת כי לחשיפת ילדים לעופרת, גם ברמות נמוכות, יש השפעה ישירה על המוח המתפתח כולל הפרעות קשב וריכוז וירידה ברמת ה-IQ – אך בישראל אין כיום איסוף מידע מסודר על רמות העופרת בגופם של ילדים.

טעמם של מלחי העופרת הוא מתוק. על כן ילדים בגיל האוראלי, עד גיל שנתיים בקירוב, נוטים להביא לפיהם וללקק חפצים וצבעים המכילים עופרת. עקב הסיכון המוגבר יש להימנע משימוש בצעצועים המכילים עופרת ומשימוש בצבעים המכילים עופרת.

לגבי כימיקלים, מחקרים מצביעים כי חשיפה לכימיקלים המצויים במוצרי צריכה יומיומיים דוגמת צעצועי פלסטיק, כלי אוכל, משטחי החתלה – פתלאטים וביספנול איי – עלולה להשפיע על בריאות ילדים וקשורה לפגיעה במערכת הנשימה, השמנה בילדות, והתבגרות מינית מוקדמת. יש בישראל מוצרי צריכה ללא תקן, כגון מוצרי טקסטיל שונים, העלולים להכיל כימיקלים אלו.

ולגבי מזרני תינוקות כדאי לדעת שמוסיפים להם כימיקלים ומעכבי בערה כדי לעמוד בתקן, אך לחשיפה לכימיקלים אלו יש השפעה על המערכת החיסונית, בלוטת התריס, התפתחות המוח בילדים ומערכת הרבייה.

מה עושים בעולם? 

באירופה ובארה"ב ישנה מגמה של הוצאת כימיקלים אלו ממוצרים בשל השפעותיהם המזיקות.

האיחוד האירופי אישר כבר בעשור הקודם מנגנון רגולציה מקיף להגנה על הציבור מפני כימיקלים במוצרי צריכה, בו התייחסות מיוחדת לאוכלוסיות רגישות בהן ילדים. באירופה יש גם רגולציה של כימיקלים מסוג פתלאטים ומעכבי בעירה ברומידיים במוצרי טקסטיל לילדים.

מדינות רבות, כגון גרמניה, צרפת, ספרד, איטליה, ארה"ב וקנדה, עוקבות אחר חשיפת האוכלוסייה בכלל וילדים בפרט לכימיקלים מזיקים בעזרת ניטור ביולוגי, בו נמדדות רמות הכימיקלים בגוף.

ניטור ביולוגי עוזר במעקב אחר חשיפת האוכלוסייה לכימיקלים מזיקים ובעזרת שאלונים יכול להצביע על מקורות חשיפה בעייתים. בישראל אין תכנית מוסדרת לניטור ביולוגי של האוכלוסייה.

ומה עושים בארץ?

הקרן לבריאות וסביבה היא אחד הגורמים היחידים בישראל שהנושא הזה נמצא בראש סדר העדיפויות שלו. 

הקרן הביאה לזיהוי פערים ברגולציה של מוצרי צריכה (לדוגמה, מתכות כבדות בתכשיטי ילדים וריכוזי עופרת חריגים בצבע המשמש לצביעת מתקנים בגני שעשועים), ולקביעת תקן חדש ותכשיטי ילדים. 

במשרדי הבריאות והכלכלה עסוקים בשנים האחרונות בעיקר ברפורמות אחרות, שקשורות בהורדת יוקר המחיה והפחתת רגולציה – ונראה שעניין הבטיחות לא בראש מעייניהם כרגע.

אז מי כן יכול לחולל שינוי?

הצרכנים וארגוני הצרכנים. 

במושב שהנחיתי לאחרונה במסגרת כנס בריאות וסביבה 2017 של הקרן, בישר מנכ"ל המועצה לצרכנות, ג'וש גולדשמיד, כי המועצה מתכוונת להכניס את ההיבט הבטיחותי לסקרים ולהשוואות שהיא עורכת בתחומים שונים.

להכרזה הזאת יש חשיבות גדולה, מפני שאם המועצה לצרכנות תייצר עבור הצרכנים מידע השוואתי נגיש בין מוצרים שונים – ולא רק על בסיס מחיר, אלא על בסיס הרכב וביטחות, היא תספק לצרכנים כלי חשוב לקבלת החלטה נבונה, וכך למעשה יופעל על החברות לחץ מלמטה, ולאו דווקא לחץ רגולטורי, להקפיד על ייצור מוצרים בריאים יותר.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות