הפסקת סיגריה? יש מעסיקים שמנכים על כך שכר. ייצוגית נגד ביפר עשויה לשנות את המצב
השופט ספיבק קבע כי ביפר העדיפה שהעובדים ייצאו לכמה שפחות הפסקות ושהן יהיו כמה שיותר קצרות
מי מאיתנו לא יוצא מדי פעם להפסקה בעבודה? ולא מדובר בהפסקת הצהריים המחויבת על פי חוק, אלא על הפסקה קטנה יותר שנמשכת פחות מ-30 דקות?
מסתבר שיש מעסיקים שהפסקות כאלה אינן לגיטימיות בעיניהם והם אפילו מנכים משכר העובדים בגינן.
בקשה לתביעה ייצוגית שאושרה לאחרונה – עשויה לשנות את המצב.
מדובר בבקשה לייצוגית שהוגשה נגד חברת ביפר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לפני קצת יותר משנה, ב-6.9.2016, באמצעות עו"ד אבי מור יוסף (ת"צ 9767-09-16).
התובעת, שעבדה בחברת ביפר במשך כשנה, הגישה את התביעה לאחר שביפר ניכתה משכרה זמן הפסקות וזמן ארוחות.
בהתאם להחלטה, מעסיק צריך לשלם לעובדים על זמן הפסקות קצרות מ-30 דקות גם כאשר סך ההפסקות הינו גדול מ-30 דקות וגם כאשר המעסיק אינו חייב לתת לעובדים הפסקה על פי הדין.
התובעת המייצגת, שעבדה בביפר בשנית 2015-2016, פנתה לעו"ד אבי מור יוסף במסגרת קבוצת פייסבוק, שמפעיל המיזם החברתי "תלושי", ומאפשרת לגולשים לקבל מידע כללי לגבי זכויות עובדים ולשאול שאלות בנושא ללא תשלום, ברשת החברתית פייסבוק.
לפי הבקשה, ביפר הפרה את זכויות עובדיה, רובם צעירים אחרי גיוס וסטודנטים שאינם מודעים לזכויותיהם, בכך שהפחיתה משכרם שעות עבודה בגין הפסקות בנות פחות מ-30 דקות.
למעשה, ביפר סיפקה לעובדיה זמן הפסקות ארוך מ-30 דקות, אך פיצלה את זמן ההפסקות כך שאורכה של הפסקה היה בדרך כלל בין 10 דקות ל-20 דקות.
לטענת ביפר, ההפסקות היחידות שעליהן היא צריכה לשלם הן הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד לצורך החלפת כוח ואוויר, ואילו התובעת טענה שצריך להחשיב כזמן עבודה גם את ההפסקות הנוספות בזמן העבודה מכיוון שהן נמשכות פחות מחצי שעה והעובדים זמינים לעבודה גם במהלכן.
שופט בית הדין לעבודה בתל אביב, דורי ספיבק, קבע כי התובעת צודקת וכי ביפר לכאורה הפרה את הוראות הדין בכך שהפחיתה לעובדיה את זמן ההפסקה משעות העבודה לתשלום.
בית הדין דחה את טענת ביפר, שלפיה מותר לה להפחית את זמן ההפסקות כיוון שלכאורה היא אינה חייבת על פי דין לתת לעובדיה הפסקות, וקיבל את טענת התובעת, שלפיה ככל שניתנו לעובדים הפסקות קצרות מ-30 דקות – הרי שאלו צריכות להיחשב כחלק משעות העבודה לתשלום.
לדברי ספיבק, מחומר הראיות עולה שבביפר ציפו שהעובדים ייצאו לכמה שפחות הפסקות, ושההפסקות יהיו קצרות ככל האפשר.
לדברי עו"ד אבי מור יוסף, החלטת בית הדין הינה החלטה תקדימית חשובה, שכן עד עתה לא הייתה פסיקה משמעותית שהתייחסה לשאלה האם מעסיק צריך לשלם לעובדים על זמן הפסקות קצרות מ-30 דקות גם כאשר סך ההפסקות הינו גדול מ-30 דקות וגם כאשר המעסיק אינו חייב לתת לעובדים הפסקות על פי הדין.
לדבריו, אי תשלום שכר עבור הפסקות הקצרות מ-30 דקות הוא תופעה רווחת בעיקר במוקדי שירות ומכירה שונים, והוא מקווה שאישור התובענה ייצוגית יסייע על מנת להרתיע מעסיקים מפני הפרת הדין בעניין זה.
כעת, עשויה ביפר להידרש להחזיר לעובדים מליוני שקלים של שעות העבודה שהופחתו להם.
יש לציין כי לא תמיד ביפר נהגה כך. את קיזוז זמן ההפסקות מהשכר היא החלה בשנת 2014, לאחר שלטענתה גילתה שהיא מפסידה במכרזים בשל העובדה שהיא משלמת לעובדים על הפסקות אלה.
השופט לא קיבל את טענתה.
אביעד הומינר, אחד מהמייסדים של המיזם החברתי תלושי מסר כי "נמשיך לעזור לעובדים לקבל את המגיע להם בזכות ולא בחסד. הטכנולוגיות החדשות ומהפכת המידע מאפשרים ליותר עובדים להתוודע לזכויותיהם, ותפקידנו הוא לעזור ליצור כלים חדשניים שיעזור להם בכך".
קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה:
- עושק העצמאים: המדינה מרוויחה על גבם של העוסקים שלא מוגדרים "פטורים" 350 מיליון שקל בשנה
- קניתם מקרר של LG או BEKO? ייתכן שתקבלו הטבה בקרוב
- סטינג TV: שווה או לא שווה? סקירה
- אילו קופות החולים מממנות הסרת שיער בלייזר? כואב לכם כל הזמן? נסו את בי קיור לייזר
- כך הפכו השתלות השיניים לפתרון המועדף על הישראלים
