פואנטה פואנטה - דפנה הראל כפיר נכנסת לארנק שלכם http://poenta.co.il/templates/rt_ambrosia/custom/images/about/logo/logo-naked-500-200.png דפנה הראל כפיר admin@poenta.co.il +972-525-454-669
תוכן מקודם
פואנטה פואנטה - דפנה הראל כפיר נכנסת לארנק שלכם http://poenta.co.il/templates/rt_ambrosia/custom/images/about/logo/logo-naked-500-200.png דפנה הראל כפיר admin@poenta.co.il +972-525-454-669

מעקב פואנטה: איך נגמר הדיון הראשון בכנסת בהצעה להטיל אגרות מופרכות על תביעות ייצוגיות?

מזמן לא היה כזה קונצנזוס בין הרשימה הערבית המשותפת, המחנה הציוני ומרצ, לבין הליכוד וישראל ביתנו: "חסימה כספית נגד אזרחים שאין להם כסף לתבוע אינה דמוקרטית"

רביעי, 08 נובמבר 2017

בזמן שרוב כלי התקשורת עסקו אתמול בוויכוח המכוער שהתחולל בכנסת בין ח"כ אורן חזן (הליכוד) לבין חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), הנושא החשוב באמת לכלל הצרכנים בישראל - שבו דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט - לא סוקר כלל.

מדובר בהצעה השערורייתית של שרת המשפטים איילת שקד להטיל אגרות בגובה של 24,000 שקל ו-12,000 שקל על הגשת תביעות ייצוגיות, הצעה שבאופן תמוה זכתה גם לחתימת שר האוצר החברתי משה כחלון.

למרבה השמחה, לא רק אני חושבת שהטלת אגרות כה גבוהות על הגשת תביעה ייצוגית היא רעיון מופרך שמטרתו לשרת את התאגידים הגדולים.

רוב חברי הכנסת שנכחו בדיון חשבו כך גם, כולל חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שהתנגדו להצעת החוק. מזמן לא ראינו תמימות דעים כזאת בין הקואליציה לאופוזיציה, כאשר ישראל ביתנו והרשימה הערבית המשותפת הביעו עמדה דומה ואחידה נגד הטלת אגרות גבוהות על תביעות ייצוגיות. אפילו היועץ המשפטי של הוועדה מתח ביקורת על ההצעה ועל האופן החובבני שבו היא הוגשה (ראו בהמשך).

בקרב רוב המשתתפים בדיון הייתה הסכמה שיש למצוא דרך להפחית את תביעות הסרק, אך לא באופן הזה.

לדיון קדמו לחצים רבים שהופעלו על ידי גופים מסחריים. למעשה, לפני כמה חודשים, מיד לאחר פרסום כוונתה של השרה שקד להטיל את האגרות, הראשון למהר ולברך אותה על המהלך (שמן הסתם היא לא חשבה עליו לבד) היה שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.

יש לזכור שכיום לא מוטלת אגרה על הגשת תובענה ייצוגית. לכן, הסכומים שדורשת שרת המשפטים מופרכים - אפילו לאחר שהשרה ירדה מהעץ הראשון שטיפסה עליו כאשר דיברה על 60,000 שקל (!).

לפי ההצעה שנידונה אתמול, בתובענה ייצוגית בבית משפט שלום תשולם אגרה של 12,000 שקל, בתובענה ייצוגית במחוזי תשולם אגרה של 24,000 שקל וכך גם בתובענה ייצוגית כנגד רשות מנהלית.

חצייה הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וחצייה השני ישולם עם מתן פסק הדין, לרבות פסק דין שמאשר הסתלקות או הסדר פשרה.

עוד לפי ההצעה, בתובענה ייצוגית נגד רשות מנהלית, במקרים שבהם הרשות הודיעה שהיא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לא תשולם המחצית השנייה של האגרה ומחצית האגרה ששולמה (למעט סכום קטן) – תוחזר.

עוד מוצע לקבוע, כי חובת תשלום האגרה לא תחול על ארגון שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית ועל המועצה לצרכנות.

בהתאחדות התעשיינים ציפו להצלחה והתאכזבו

כאמור, היחידים שצפויים להרוויח מהאגרות הללו הם התעשיינים, התאגידים, הגופים המסחריים, מעסיקים לא הוגנים ורשויות המדינה שגוזלות את כספי האזרחים, הצרכנים והעובדים בדרכים לא כשרות. לכן, אין פלא שבין המוזמנים הבולטים לדיון היו נציגי התאחדות התעשיינים, שבאו לדיון מצוידים בלוביסטים הממולחים שלהם.

אלא שלהפתעתם, הם מצאו בדיון גם חברי כנסת הרבה יותר עירניים מכפי שהם ציפו, וגם את נשיא לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, ולצדו עורכי דין נוספים, וכן את מנכ"ל המועצה לצרכנות ג'וש גולדשמיד - אשר כולם הביעו התנגדות מנומקת לאגרות.

"יש טעות במשרד המשפטים ואנחנו מתנגדים לתקנות", אמר עו"ד אפי נווה, ראש לשכת עורכי הדין: "המכשיר של תובענה ייצוגית הוא צרכני ממדרגה ראשונה כשהרגולטור נרדם לא אחת בשמירה. מי שבאמת בודק שהמוצר מכיל 100 גרם ולא 80 גרם הן התובענות הייצוגיות".

נווה הוכיח שמספר התובענות הייצוגיות שהוגשו דווקא ירד, בניגוד לטענת משרד המשפטים שיש עלייה במספרן: "נשאלת השאלה איזו עליה דרמטית יש שרוצים לחסל אותה. זו הצעה בשירות בעלי ההון, שתשרת את אלו שלא רוצים שיטרידו אותם. אם בתי המשפט לא מחייבים בהוצאות, זה לא צריך ליפול על הציבור".

לדברי נווה, יש הצעה למנגנון יעיל שיפתור את תביעות הסרק - ובמשרד המשפטים בוחרים להתעלם ממנו: "הצענו בשעתו למשרד המשפטים להחיל אגרה כמו בתיקי נזיקין: סכום של 1200 שקל בפתיחת ההליך, כאשר אם מתברר שהתובענה מוצדקת - הנתבע משלם את יתרת האגרה, ואם לא – התובע מחויב בסנקציה שיכולה להגיע עד 54,000 שקל. למה לא להחיל את המנגנון הזה? לא רצו את ההצעה אלא ללכת מראש לסכומים מופרכים. כשאתה נתקל בנזק של 30 שקל, תשלם 24,000? זה פשוט הזוי בניסיון לסגור את הענף הזה. תתחילו עם סכום נמוך ותבדקו את המגמה".

הקואליציה והאופוזיציה מאוחדות בהתנגדותן

חברי הכנסת אמרו שאגרות כה גבוהות פשוט יקברו את הכלי החשוב הזה שיש בידי הצרכנים והחלשים להוציא את הצדק לאור.

כך למשל, אמרה חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "כשכיהנתי במועצת העיר חולון השתמשתי פעמיים בכלי התובענות ייצוגיות, בין היתר בנושא אגרת פינוי אשפה, אבל אם הייתי צריכה להשיג את המימון הזה לבד זה לא היה קורה. לכן אני מתנגדת בתוקף לאגרות הללו. התובענה היא כלי מצוין שיש לאזרח הפשוט לעמוד מול המערכת הגדולה והחזקה. אם יש התנהלות לא תקינה - השופט יכול להטיל הוצאות".

חה"כ נורית קורן מהליכוד אמרה דברים דומים: "מי שאין לו כסף בכיס לא יוכל לתבוע. אנחנו סוגרים את הדלת לאזרחים מעוטי יכולת ואסור שתהיה אגרה גבוהה. בנוסף, תביעות בגין בעיות נגישות חייבות להיות מחוץ לתחום".

הצטרפה אליה ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "החוק הוא הכלי הרציני היחיד לציבור לייצר הרתעה ורגולציה בנושאי צרכנות וסביבה. אגרות של 24,000 שקל יקברו לגמרי תביעות בתחומים הללו. התביעה בפרשת 'אדום אדום' של התעללות בבע"ח לא הייתה מוגשת אילו היה סכום כזה. השבה לציבור של מיליארדים בעקבות תעריף החשמל, מחירי הגז ועוד דברים לא היו קורים אם הייתה מוטלת האגרה".

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד), אמרה שהעובדה שהעמותות הוחרגו מההצעה אינה מספיקה כדי להפוך אותה להגיונית. בנוסף, היא התייחסה לטענה שמוגשות תביעות סרק רבות, ואמרה כי תיקון הבעיה לא יכול להתבצע באמצעות תקנות עם סכום כה גבוה: "העלאת האגרה לסכום לא מבוטל לא עומדת מול האינטרס הציבורי הגדול שתהיה אפשרות גם לקטנים לעמוד מול הגדולים. לדוגמה, התביעה הייצוגית נגד חברות האוטובוסים שאיון בהן נגישות לנכים לא הייתה באה לעולם עם סכומים כאלו".

מי שניסה להסביר את ההיגיון בתקנות היה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אך גם הוא הבין שהנוסח הזה מחמיר מדי: "יש רצון לאפשר לקבוצה גדולה להתארגן כדי להגיש תובענה נגד העוולה. הצד השני הוא שהנושא תפס תאוצה והרבה מהבקשות והתובענות הן סרק, דבר שיוצר לחץ על חברה שהיא בסדר וכשמאיימים עליה בתביעה בבימ"ש היא מעדיפה לשלם. זה פותח פתח לסחיטות לא נגמרות וכן מעמיס על בימ"ש. שתי המטרות סותרות האחת את השנייה. לכן ננסה למצוא את שביל הזהב שיאפשר חומות נמוכות".

נציג משרד המשפטים,עו"ד רני נויבואר, ניסה להגן על משרדו ולהצדיק את התקנות: "הנחות המוצא היו שלא לחסום את הכלי של התובענות הייצוגיות, אבל כן רוצים לטפל בתופעה שמיעוט שבמיעוט תיקים מגיעים לסיום ו-60% מסתיימים בהסתלקות מוקדמת, כאשר יש הסתלקויות שמתוגמלות וכאלו שלא".

עו"ד ארז קמינץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי, הציג עמדה שתומכת באגרות - אבל נמוכות יותר: "למעט פטורים ספציפיים אני לא מכיר הליך בבימ"ש שלא משולמת עליו אגרה לבימ"ש. לאור האינטרס הציבורי, יש הצדקה להפחתה בסכומים אבל לא לכדי אפס, דבר שימשיך את המצב של תביעות סרק".

כאמור, היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד אלעזר שטרן, מתח ביקורת על החובבנות שבה הוגשה ההצעה, שכן לא הובאו נתונים שאפשר להסתמך עליהם.

בנוסף, הוא ציין שכבר נעשה צעד שמטרתו להתמודד עם תביעות הסרק, ומן הראוי לבחון את יעילותו קודם שמעלים הצעות לאגרות מסוג זה: "החוק מחייב את שרת המשפטים להביא לוועדה תקנות של אגרות. עיקר השאלה היא מהו הסכום הנכון ומהו המודל של תשלום האגרה שלא יחסום גם את התביעות הטובות. הממשלה לא פרשה בפני הוועדה נתונים. לפני שנה תיקנו את החוק בין היתר כדי להתמודד עם תביעות הסרק, והשאלה אם אין מקום לתת זמן למעקב אחרי ההשלכות של התיקון".

חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת), שלח את נציגי משרד המשפטים לעשות שיעורי בית ואמר שהתקנות במתכונתן הנוכחית לא יעברו: "במקום להטיל אגרה המדינה הייתה צריכה לשלם כסף ולעודד תובענות להליכים שהמדינה הייתה צריכה לעשות בעצמה. הייתי רוצה לראות הרבה יותר תובענות ייצוגיות כאקט אזרחי. ביחס לטענה לשימוש לרעה, יכול להיות פתרון של תשלום הוצאות מוגדלות אם ראינו שההליך לא היה מוצדק. שמעתם ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, וזה לא יעבור במתכונת שאתם מציעים. לכן, אבקש שתחזרו לשרת המשפטים ותביאו מנגנון אחר שפותח סנקציה כלכלית על מי שמשתמש במנגנון לרעה".

חה"כ מיכל רוזין (מרצ), הוסיפה: "מה מקולקל שדורש תיקון. ברור שיש מי שמשתמש בחוק לרעה, אבל חסימה כספית כזו אינה דמוקרטית. ניתן למצוא חסמים אחרים לצמצם את התופעה ובוודאי לא לשלול את הזכות מהאזרח הבודד והפשוט ולהשאירה בידי בעלי הממון".

ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל המועצה לצרכנות סיכם: "אסור שהדבר הזה יהווה חסם כי צרכן שנפגע ב-180 שקל, לא ילך לתבוע בגלל החסם. זה יהיה נזק למחוקק. זה שיש הסתלקויות ופשרות זה לא דבר רע וזה אינו מעיד על שיעור תביעות הסרק. אפשר להטיל הוצאות מוגדלות על תביעות סרק, אבל לא לחסום את שער הכניסה".

החברות הציבוריות: "הסכומים נמוכים מדי"

אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "קורה לא מעט שעורכי דין תוקעים חברות ברגעים הרגישים לפני הנפקה או השלמת מהלך ולחברה אין ברירה והיא צריכה לשלם סכומים גדולים לא ראויים רק בגלל העיתוי. אפילו אני כדירקטור בחברה ציבורית נאלצתי לאשר סכום גבוה של מיליון דולר שכולנו ידענו שהתובענה אינה מוצדקת אבל היינו במצב של בדיקת עלות תועלת שהיה שווה לנו לשלם למרות שידענו שנזכה. יש עודף רגולציה במדינה ולא סתם אנחנו מדרדרים במדד של עשיית עסקים. הסכומים נמוכים מדי והם לא ימנעו את הבעיות. אתם תראו שלא תרד הכמות וכדי לעשות מהלך משמעותי יש להעלות את הסכומים".​

קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה:

מה דעתך? נשמח לשמוע!
תוכן מומלץ מרחבי הרשת