שתי ייצוגיות נגד שטראוס: 100 מיליון בגין גביית מחיר המילקי, 37.7 מיליון בגין מחיר הקקאו

שתי ייצוגיות נגד שטראוס: 100 מיליון בגין גביית מחיר המילקי, 37.7 מיליון בגין מחיר הקקאו

לטענת התובעים, שטראוס מנצלת את היותה מונופול וגובה על שני המוצרים מחיר מופרז

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

100 מיליון שקל ועוד כ-37.7 מיליון שקל – אלה הסכומים שנדרשת חברת שטראוס לשלם בשתי בקשות לתובענות ייצוגיות שהוגשו נגדה אתמול, 17.5.16, הראשונה משום שלפי התובעים גבתה מחיר מופרז על מילקי, והשנייה בגין מחיר מופרז על קקאו. שטראוס מוגדרת מונופול מבחינת נתח השוק שלה בשני מוצרים אלה, והבקשות מתבססות על חוק ההגבלים העסקיים, האוסר על מונופול לעשות שימוש לרעה בכוחו בדרך של גביית מחיר מופרז ובלתי הוגן.

שתי התביעות הוגשו ע״י עו״ד אלון צדוק באמצעות משרד העו״ד נאור-גרשט. על פי חוות הדעת הכלכלית שעליה מתבססת התביעה בנושא המילקי, המחיר ההוגן למילקי אמור לעמוד על 2.38 שקל, בעוד שהממוצע היום הוא 2.90 שקל. בתביעה מוצגות ארבע שיטות שונות לחישוב מחיר הוגן – כולן הביאו לתוצאה זהה, 2.38 שקל. מחירו ההוגן של קקאו עלית 150 גרם, לפי התביעה, הוא 5.41 שקלים, ואילו אנו הצרכנים משלמים עליו 10.26 שקל בממוצע.

מחאת המילקי הייתה מוצדקת

רק לפני שנה וחצי, באוקטובר 2014, סערה המדינה כאשר ישראלי שעבר להתגורר בברלין העלה לפייסבוק קבלה על מוצר מקביל למילקי, שמחירו בברלין 87 אגורות בעוד שבישראל הוא 2.80-2.90 שקל.

חוות הדעת הכלכלית המנומקת שעליה מתבססת הייצוגית, ושהוכנה על-ידי היועץ הפיננסי סלע קולקר, מגלה שלזעם הציבורי שהתעורר אז הייתה הצדקה, ומסבירה באמצעות כמה שיטות שונות מדוע מחירו של המילקי מופרז.

בשנת 1998 הוכרז שטראוס כמונופול בתחום מעדני החלב, ביניהם מילקי. מרגע שהוסר הפיקוח ממחיר המילקי ביולי 2007, זינק מחירו תוך שלוש שנים בשיעור של 50%, מ-2.09 שקל ל-3.16 שקל ביולי 2011, וזאת ללא הצדקה מבחינת עלות הייצור או מבחינת חומרי הגלם.

נהפוך הוא. לפי חוות הדעת, בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 ירד המחיר זמנית ל-2.70 שקל, אך כאשר שככה עלה חזרה והתייצב על 2.90 שקל בממוצע – עלייה של 38% ביחס למחיר המפוקח. זאת, למרות שמחירו של החלב הגולמי ירד באותה תקופה. לפי חוות הדעת, נכון למרץ 2016 הפער בין מחיר המילקי למחיר החלב הגולמי עמד על כ-50%, הפער הגבוה ביותר שנוצר אי פעם, מה שמצביע על רמת רווחיות גבוהה וחריגה לשטראוס. במקביל מציינת חוות הדעת שנתח השוק של שטראוס בשוק מעדני החלב עם קצפת הוא 90%.

בתביעה נכתב ששטראוס היא בעלת מחזור המכירות השני בגובהו בישראל מבין חברות המזון הישראליות, ומכירותיה בשנת 2015 הסתכמו בכ-7.6 מיליארד שקל. נכון לשנה זו, החזיקה החברה בנתח של כ-11.2% מסך שוק המזון והמשקאות בישראל.

חוות הדעת הכלכלית אף הסתמכה על השוואה לחו״ל, ולפיה מוצרים דומים באנגליה, גרמניה, ספרד, צרפת, הולנד וארה״ב עולים בממוצע 1.37 שקלים, כך שהמילקי יקר ב-105% מהמחיר הממוצע של מוצר דומה בחו״ל (כולל יחס התל״ג לנפש).

כידוע, המותג מילקי כולל מגוון רחב מאוד של מוצרים. לפי חוות הדעת, שיעור ההפרזה במוצרים שאינם מילקי ״קלאסי״ גבוה בהרבה. מילקי אקסטרה קצפת, למשל, מכיל רק 113 גרם לעומת 130 גרם במילקי הקלאסי, ומחירו נע סביב 4 שקלים. עם זאת, למען הזהירות בחישוב אומדן הנזק לצרכנים, מתייחסת חוות הדעת רק להפרזה במחיר המילקי הקלאסי.

לפי חוות הדעת של קולקר, הנזק שנגרם לצרכנים משנת 2012 עד מרץ 2016 עומד על 100 מיליון שקל.

הפיקוח על קקאו עלית הוסר, המחיר זינק ב-500%

גם הבקשה לייצוגית בסוגיית הקקאו מסתמכת על חוות דעת כלכלית מנומקת של קולקר. חוות הדעת מגלה שמאז שהוסר הפיקוח מהקקאו בשנת 1992 עלה מחירו בשיעור של למעלה מ-500%(!), וזאת ללא הצדקה מבחינת עלות הייצור או עלות חומרי הגלם. נהפוך הוא. שטראוס מוכרזת מונופול בשוק אבקות הקקאו מיולי 1989, ובשנים 2005-2016 מחזיקה בנתח שוק של 62%.

שטראוס מייבאת את הקקאו ואורזת אותו בארץ, כך שחוות הדעת בדקה את מחירם העולמי של פולי הקקאו. לפי הנתונים, החל ממועד הסרת הפיקוח, בכל פעם שמחיר אבקת הקקאו העולמי התייקר, העלתה החברה את מחירי המוצר לצרכן בישראל. מנגד, בכל פעם שמחירה בעולם ירד, המחיר בישראל נותר על כנו. כך למשל, בשנת 2003, בעקבות ההתייקרות בעולם, זינק מחיר הקקאו בישראל ב-25% תוך חמישה חודשים, אולם הירידות החדות שבאו לאחר מכן לא באו לידי ביטוי, והמחיר נותר על כנו עד 2011. בשנת 2010 חלה עלייה חדה בעולם. בישראל עלה המחיר בכ-50% והגיע לשיאו ביולי 2011. החל מחודש זה ועד נובמבר 2013, המחיר העולמי לאבקת הקקאו השלים ירידה של 70%, בעוד שמחירו של קקאו עלית נותר ברמתו הגבוהה.

אז כמה אמור היה קקאו עלית של שטראוס 150 גרם לעלות אילו מחירו היה הוגן? 5.41 שקל בלבד. לאור העובדה שמחירו הממוצע היום הוא 10.26 שקלים ל-150 גרם, שיעור ההפרזה עומד על 43%. קולקר מציג בחוות הדעת שלו ארבע שיטות שמביאות כולן לאותה תוצאה: אילו צרכני שטראוס היו משלמים את המחיר הזה על הקקאו, עדיין הייתה נהנית שטראוס מרווחיות ראויה והוגנת של 6%-12%.

בין היתר משווה התביעה את מחירו של קקאו עלית למחיר המוצרים המתחרים, ומגלה שהם אכן נמכרים סביב המחיר ההוגן שאליו הגיע קולקר בתחשיביו: קקאו של טעמן נמכר ב-5.25 שקלים ל-150 גרם והמותג הפרטי של רמי לוי נמכר ב-4.90. בהשוואה למוצר מקביל בחו״ל, שטראוס יקרה ב-136%.

לפי אומדן, הנזק לצרכנים מאז מאי 2009 ועד אפריל 2016 הוא כ-37.7 מיליון שקל.

לטענת התובעים, אבקת הקקאו של שטראוס ירודה ולא מצדיקה את מחירה הגבוה. זאת משום שהיא מיובאת מטורקיה ולא ממדינות כמו צרפת או שוויץ, ומשום שיש בה אחוז שומן נמוך של 10%-12%.

תנובה בחברה טובה

כאמור, שתי התביעות הוגשו ע״י עו״ד אלון צדוק באמצעות משרד העו״ד נאור-גרשט. עו״ד אופיר נאור מייצג את החשב הכללי לשעבר, פרופ׳ ירון זליכה, בתובענה ייצוגית אחת מתוך שש נגד תנובה – גם הן מבוססות על סוגיית גביית מחיר מופרז ע״י מונופול. בתביעה של זליכה, על סך חצי מיליארד שקל, הוא טוען שתנובה השתמשה בכוחה המונופוליסטי כדי לגבות מחיר מופרז על שמנת מתוקה וגבינה לבנה. לפני חודש וחצי, ב-30.3.16, פסקה שופטת העליון אסתר חיות כי תנובה תמסור לזליכה מידע על עלויות ייצור ומחירי מכירה של שמנת מתוקה 32% ו-38%, לאחר שהמחוזי בירושלים יבדוק את הנתונים הרלבנטיים. זליכה דרש את הנתונים כדי לגבש תשתית ראייתית עובדתית טובה יותר להוכחת טענותיו.

תגובת שטראוס: "טרם קיבלנו פנייה בנושא. באם תתקבל נגיב בערכאות המתאימות לאחר שנלמד את הפרטים".

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 1

נגישות