פואנטה פואנטה - דפנה הראל כפיר נכנסת לארנק שלכם http://poenta.co.il/templates/rt_ambrosia/custom/images/about/logo/logo-naked-500-200.png דפנה הראל כפיר admin@poenta.co.il +972-525-454-669
תוכן מקודם
פואנטה פואנטה - דפנה הראל כפיר נכנסת לארנק שלכם http://poenta.co.il/templates/rt_ambrosia/custom/images/about/logo/logo-naked-500-200.png דפנה הראל כפיר admin@poenta.co.il +972-525-454-669

הר הכסף 2: כך תאתרו כסף ששוכב בבנק, גם אם הבנק ממש לא רוצה שתדעו עליו

בבנקים שוכבים 9 מיליארד שקל שהלקוחות אינם יודעים על קיומם, בכמעט חצי מיליון חשבונות בנק ופיקדונות 

שני, 12 ספטמבר 2016

כמה משמח לגלות סכום כסף שלא ידעתם עליו ומעולם לא טרחו בבנק לספר לכם על קיומו. מסתבר שבבנקים בישראל שוכבים 9 מיליארד שקל שהלקוחות אינם יודעים על קיומם, בכמעט חצי מיליון חשבונות בנק ופיקדונות (ליתר דיוק, 480,000). 64,000 מהחשבונות הללו היו שייכים לאנשים כבר נפטרו, ושם מסתתרים להם 1.3 מיליון שקל.

קוראים להם "כספים רדומים", למרות שמי שבאמת רדום - אולי כי הרדימו אותו - הם הלקוחות. תרשו לי להניח שבבנקים לא ממש ששים להעיר את הלקוחות, אבל בפיקוח על הבנקים לא משאירים להם ברירה. יש עכשיו דרך פשוטה לאתר כספים כאלה - להיכנס לאתר הר הכסף 2 ולקבל אינדיקציה אם יש כסף ששוכב בחשבון או בפיקדון כלשהו, או לאתר כספים של אדם שנפטר. ייתכן, כמובן, שלא תמצאו כלום וייתכן שתמצאו עשרות שקלים בודדים, אך ייתכן גם שתגלו סכום גבוה יותר. לפי הפיקוח על הבנקים, ב-40% מהחשבונות הללו יש יתרות של יותר מ-1,000 שקל. ב-60% הנותרים הסכומים נמוכים יותר. בכל מקרה, עד סכום של 3,000 שקל הלקוחות אפילו לא יידרשו להגיע לבנק כדי לטפל בכספים הללו, אלא יוכלו לתת הוראה באינטרנט או בטלפון.

האתר למעשה מאתר בנקים שבהם התנהלו חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה השייכים ללקוח שמבצע את הבירור. המערכת מציגה את הבנקים שבהם יש ללקוח חשבון עובר ושב או פיקדון שלגביו הבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליו, עד חודשיים ממועד הפירעון. לגבי חשבון עובר ושב – מועד הפירעון הוא בתום עשרה חודשים מהיום שהתקבלה ההוראה האחרונה מבעל החשבון. תוצאות החיפוש לא כוללות חשבונות או פיקדונות פעילים, וכן חשבונות או פיקדונות שטרם הגיע מועד פירעונם.

בפיקוח על הבנקים מדגישים את היתרון שבשימוש במערכת הזאת עבור יורשים של כספי נפטרים, משום שמדובר בשירות יעיל וללא עלות: "עד היום, היורשים נדרשו לפנות לכל בנק ובנק לבירור אם הנפטר ניהל חשבון בסניפיו, דבר שהיה כרוך בטרחה ובעלויות כספיות".

מאחר שיש חשש הגיוני מפני גניבת מידע, בתוצאות החיפוש תופיע באתר רשימה של בנקים בהם קיימים חשבונות / פיקדונות לא פעילים בלבד. כלומר, לא יופיעו פרטים נוספים לגבי החשבונות הללו, כגון סוג החשבון, מספר החשבון או היתרה הקיימת בו. לבירור פרטים אלו יש לפנות לבנקים המופיעים ברשימה שתתקבל עם סיום השאילתה, באמצעות פרטי הקשר המופיעים באתר.

קבלו סיכום שבועי עם הכתבות המומלצות מאתר 'פואנטה'

איך קורה שסכום אסטרונומי של 9 מיליארד שקל שוכב שנים בבנקים והם גורפים בזכותו רווח נאה? מה נעשה עד היום בפיקדונות הלא פעילים? אולי כי הדרישות מהבנקים לא ממש נוקשות: החוק דורש מהבנקים ליצור קשר על בעל פיקדון ללא תנועה סמוך למועד פירעונו, וכאשר הוא לא מצליח ליצור קשר עם בעל הפיקדון תוך חודשיים, הוא נדרש להשקיע את הכספים בהתאם לצו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה). משלב זה נדרש הבנק לנסות ליצור קשר עם הלקוח רק אחת לחצי שנה.

במאי 2013 הושק במשרד האוצר מנוע החיפוש הראשון - הר הכסף 1 - שמטרתו הייתה לאתר את בעליהם של עשרות מיליארדי שקלים ששכבו בחברות הביטוח, קרנות הפנסיה ובתי ההשקעות. גם שם לא נעשה מאמץ מצד אותם גופים לאתר את בעלי הכספים, ומי שטרם נכנס לאתר משרד האוצר כדי לבדוק שאין לו כספים רדומים, מוטב שיעשה זאת. עד כה נכנסו לאתר 2.7 מיליון איש.

לכניסה לאתר הר הכסף: https://itur.mof.gov.il/#/main/landing.

מה דעתך? נשמח לשמוע!
תוכן מומלץ מרחבי הרשת

היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו ועשו לנו לייק: