מ-1 בינואר 2017: שקית תעלה 10 אגורות
לאור העובדה שהישראלים צורכים יותר מ-2.2 מיליארד שקיות בשנה, יש לקוות שהחוק הזה יחולל מפנה
החל מ-1 בינואר 2017 נתחיל לשלם על כל שקית ניילון בסופר לפחות 10 אגורות, ואם יש מוצר שאני חושבת שהוא אפילו זול מדי – הרי זה המוצר הזה. העובדה שחוק השקיות אושר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת גורמת לי אושר רב. החוק, שתהליך אישורו החל בשנת 2014 ועבר כמה גלגולים, קובע ששקיות שעוביין יותר מ-20 מיקרון לא יחולקו יותר חינם ברשתות הגדולות (השקיות השקופות הקטנות לאחסון ירקות ופירות ימשיכו להיות מחולקות חינם).
לאור העובדה שהישראלים צורכים יותר מ-2.2 מיליארד שקיות בשנה, יש לקוות שהחוק הזה יחולל מפנה. אפשר יהיה לרכוש שקית ניילון, ומחירה יהיה 10 אגורות. מדובר בסכום נמוך ואולי לא מספיק מרתיע, כך שאפשר להבין מדוע הארגונים הירוקים מסתייגים מהחוק כפי שעבר וחוששים שהציבור יישאר אדיש. גם חברת הכנסת יעל כהן פארן, נציגת התנועה הירוקה במחנה הציוני, אמרה כי 10 אגורות לשקית זה לא מספיק: "חייבים לצאת במסע הסברתי ולחלק סלים רב פעמים חינם לציבור הרחב, כמו שהוצג בחוק המקורי".
כיום מוציאות רשתות השיווק יותר מ-88 מיליון שקל בכל שנה על חלוקת שקיות, סכום המגולגל אל הצרכן באמצעות מחירי המוצרים. המחיר שיגבו הרשתות עבור השקיות יועבר לקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה וישמש להסברה על החוק, ובמשרד להגנת הסביבה מבטיחים שבתוך שנה ורבעון ייקבעו יעדים לחוק במטרה לעקוב אחר יישומו: "כמו כן קיימת אפשרות לשר להרחיב את החוק לכלל בתי העסק ולהעלות את מחיר השקית לצרכנים".
לא מפתיע שכמות השקיות שצורכים הישראלים כה גדולה – כ-275 שקיות בשנה לצרכן אחד. בחודשים האחרונים פתחתי בניסוי: בכל פעם שאני קונה משהו אני ממתינה לבדוק אם לאחר התשלום עליי לבקש שקית או שהמוכרים מציעים לי אותה באופן אוטומטי. לצערי, אני אף פעם לא נשאלת אם אני זקוקה לשקית. ידם של המוכרים נשלחת באופן אוטומטי על ערימת השקיות ומושיטה לי את השקית. גרוע מזה, לעתים כאשר אני באה להחליף פריט כלשהו עם השקית של הרשת, המוכרות משליכות את השקית "הישנה" לפח ונותנות שקית חדשה. כאשר אני מכריזה שאני לא צריכה שקית משום שאני לא מעוניינת לזהם את הסביבה, אני לא פעם נתקלת במוכרים שמפצירים בי לקחת אותה.
לכן, במקביל ליישומו של החוק – לכשייצא לדרך, מן הראוי היה שהמשרד להגנת הסביבה ייצא בקמפיין שמטרתו חינוך הציבור – הקונים והמוכרים כאחד – להשתדל לצמצם את השימוש בשקיות, לעשות בכל שקית שימוש חוזר ולהצטייד בשקית רב-פעמית בכל פעם שהם יוצאים לקניות.
אני באופן אישי מקפידה להימנע מלקחת שקיות אם אינני חייבת. מדובר בהרגל שפשוט צריך להיגמל ממנו, כי בניסוי שאני עושה כבר כמה חודשים גיליתי שבכל חנות וחנות ועל כל פריט ופריט מציעים שקית.
יש רק שתי חנויות שאני מכירה שלא מציעות שקיות ניילון חינם: "שלנו" – הקואופרטיב הצרכני הפועל בשדרות ההשכלה בתל אביב, ורשת איקאה – שמוכרת בסכום סמלי שקית רב-פעמית.
מלבד שתי אלו, מעולם בשום חנות לא נתקלתי במוכר ששאל אותי: "את צריכה שקית?", לפני שהגיש לי אותה באופן אוטומטי. כאשר אני מכריזה ביוזמתי שאני מוותרת על שקית כדי לא לזהם את הסביבה, אני נתקלת לעתים קרובות במוכרים שממש מפצירים בי לקחת את השקית. בקיצור, השינוי צריך להתחיל אצלנו.
