בקרוב: כתוביות או שפת סימנים בכל הפרסומות בטלוויזיה

בקרוב: כתוביות או שפת סימנים בכל הפרסומות בטלוויזיה

כבדי השמיעה מבקשים לחייב שפת סימנים ולא רק כתוביות, כדי שיוכלו להבין את כל הניואנסים בדומה לאנשים שומעים

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

בישיבה שכולה תורגמה לשפת הסימנים – ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית לחייב שימוש בכתוביות ללקויי שמיעה בכל הפרסומות בטלוויזיה. ההצעה תחול על כל הפרסומות, ובתשדירי שירות מטעם מוסדות המדינה יופיע גם תרגום לשפת הסימנים. ההצעה תיכנס לתוקף 120 יום לאחר הפרסום ברשומות, ותחול על כל הפרסומות החדשות שיעלו לאוויר מיום פרסום החוק ואילך.

אנשים עם מוגבלות, ומוגבלות שמיעה בפרט, מהווים 13% מהאוכלוסייה – אך חלקם הגדול אינו נגיש לכל מה שמשודר בטלוויזיה, והצעת החוק הנוכחית של ח"כ עיסאווי פריג' תחייב כעת הנגשה באמעות שימוש בכתוביות או בתרגום לשפת הסימנים. 

במהלך הדיון הבהירה מייסדת עמותת המרכז ללימודי חירשות בישראל, שירלי פינטו, כי כתוביות ותרגום לשפת סימנים אינם זהים מבחינת קהל היעד. היא פנתה לחברי הוועדה בשפת הסימנים והסבירה שההנגשה חייבת להיעשות גם בשפת הסימנים, משום שכתוביות לא מעבירות רגשות או דברים לא כתובים. "שפת הסימנים היא שפת האם שלי ואני מצפה שהפרסומות יונגשו גם בשפה המתאימה לי", אמרה. מנהל מחלקת נגישות שפתית בעמותת נגישות ישראל, יהונתן שיוביץ, שדיבר גם הוא בשפת הסימנים, הוסיף כי לפעמים בפרסומות יש מוזיקה קצבית או מאיימת שלא ניתן להבין ולכן דרושה הבהרה טקסטואלית: "בנוסף, בועת התרגום כל כך קטנה, עד כדי כך שאני חייב להתקרב לטלוויזיה כדי לראות. אני רוצה לשבת כמו כל אדם על הספה. למשל, כשיש פרסומת לגבי חיסכון פנסיוני שמיועדת לבני 60 ומעלה – יש אנשים שלא מסוגלים להבין אותה למרות שהם קהל היעד".

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), שמילא את מקום יו"ר הוועדה איתן כבל, הציע לקבוע כי בדומה לשידורים אחרים – גם 5% מכלל הפרסומות יצטרכו לכלול תרגום לשפת הסימנים. 

עו"ד מיכל גרוס מהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אמרה כי צריך לבדוק את המשמעויות הכלכליות של ההצעה על הגופים שהמועצה מפקחת עליהם. ח"כ פרי אמר בתגובה כי כל הגופים הללו הוזמנו לישיבה ואם הם בחרו שלא להגיע כנראה שהם לא חוששים מהעלויות. יונתן ביסקי מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין אמר כי המועצה מפקחת על ערוצים קטנים, כמו הלא טי.וי, ויש חשש שהעלויות יגרמו לירידה בהכנסות שלהם מפרסום, שכן המפרסמים הקטנים עשויים לבחור שלא לפרסם והדבר יצמצם את עוגת הפרסום. על כך השיב ח"כ פרי כי החובה דווקא תרחיב את מעגל הצופים בפרסום ואמר כי גם הגופים הללו זומנו לדיון.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות