פואנטה פואנטה - דפנה הראל כפיר נכנסת לארנק שלכם http://poenta.co.il/templates/rt_ambrosia/custom/images/about/logo/logo-naked-500-200.png דפנה הראל כפיר [email protected] +972-525-454-669

כאן עושים עיתונות עצמאית! תמכו באתר 'פואנטה' ע"י תרומה - לפרטים נוספים >>

תוכן מקודם
פואנטה פואנטה - דפנה הראל כפיר נכנסת לארנק שלכם http://poenta.co.il/templates/rt_ambrosia/custom/images/about/logo/logo-naked-500-200.png דפנה הראל כפיר [email protected] +972-525-454-669

חברת זכותי תבעה מלקוח לשלם 128,000 שקל, השופט חייב אותה לשלם ללקוח

פסק דין מדהים מתאר את ההתנהלות בחברת זכותי, את התנהלות המנכ"ל, את ההבטחות ואת הסכומים שנדרשים לקוחות לשלם

שלישי, 07 מרס 2017

"ס' פנה לזכותי כדי שתסייע לו להתמודד מול הרשויות, כדי שלא יצטרך לבצע את כל הפעולות לבדו, אך הוא זה שמילא את הטפסים, אסף את כל המסמכים והגיש את הטפסים בעצמו לרשויות השונות", כך קובע שופט השלום בתל אביב מיכאל תמיר, בפסק דין מרתק שניתן לפני מספר ימים (ת"א 20635-10-15).

התובעת במקרה זה היא חברת זכותי למימוש זכויות, והנתבע הוא לקוח שסירב לשלם לה את הסכום שדרשה. השופט דחה את התביעה במלואה וחייב את זכותי לשלם ללקוח 15,000 שקל בגין שכר טרחת עו"ד.

וכך כתב השופט: "ס', כמו כל לקוח אחר של זכותי, לא נבדק על-ידי הצוות הרפואי של החברה, אלא רק נבנה לו תיק רפואי. זכותי לא הוכיחה כי ביצעה פעולות כלשהן כדי לסייע לס' לקבל החזרים או פטורים ממס הכנסה. למרות זאת, זכותי עומדת על קבלת שכר טרחתה בשיעור של 15% + מע"מ מסך החזרי המס ששולמו לס' רטרואקטיבית (ללא הגבלת שנים) ועד שנת 2015 (כולל)".

אלא שההכרעה המעניינת הזאת היא רק חלק ממה שמעניין בתביעה, שחושפת את ההתנהלות בחברה ומאפשרת הצצה לסכומי העתק שמשלמים נכים וחולים כדי לקבל את מה שלמעשה מגיע להם לפי חוק.

הסכומים, תהליך השכנוע, "התיק הרפואי" ומעורבות המנכ"ל

מדובר בעסקה שהתקיימה בין זכותי לבין ס', שהתקיימה בפברואר 2013, שלפיו זכותי תסייע לס' בקבלת הטבות מס עקב לקויות רפואיות שמהן הוא סובל, ובתמורה ישלם ס' לזכותי 15% + מע"מ מתוך ההטבות שיקבל. זכותי טוענת כי נתנה לס' שירותים שתוצאתם הייתה זכאותו של ס' להחזרי מס ולחיסכון בתשלומי מס עתידיים, ומשכך היא זכאית למלוא התמורה. מנגד, ס' טוען כי זכותי אינה זכאית לקבל תשלום כלשהו משום שלא קיימה את התחייבותה בהסכם לספק לו שירותים וסיוע, ולכן הוא נאלץ לפעול בעצמו לקבלת ההטבות. "זכותי" הגישה תביעה כספית כשהיא מתבססת על מספר טענות:

לטענתה, ס' הוא איש עסקים מבוסס שניסח את ההסכם וכתב אותו בכתב ידו לאחר מו"מ עיקש ולאחר שסירב לחתום על החוזה הנהוג אצל זכותי, שלפיו התשלום עומד על 20% + מע"מ מכל החזר וכן מכל הטבת מס עתידית לתקופה של שלוש שנים.

עוד נטען שלבסוף הסכימה החברה לבקשתו לשפר את תנאי ההתקשרות הללו, והתמורה שנקבעה בהסכם הועמדה על 15% + מע"מ מכל החזר ומכל הטבת מס עתידית לתקופה של שנתיים. זכותי אף ויתרה על קבלת שיק ביטחון כבטוחה לקיום התחייבויותיו של ס' על פי ההסכם, כפי שנהגה לקבל מלקוחות אחרים.

עוד נכתב בכתב התביעה ש"על רקע המו"מ החריג ותנאי ההתקשרות מרחיקי הלכת שהשיג ס', מנכ"ל זכותי, מר אילן אהרונוב, היה מעורב אישית במו"מ. אהרונוב מסר לס' את מספר הטלפון הסלולרי הפרטי שלו, ודאג לעדכן את ס' כל העת במצב הדברים בענייניו. הצוות הרפואי של זכותי בחן את גיליונו הרפואי של ס', ובהתאם לכך הונחה ס' להמציא לזכותי מסמכים רפואיים רלוונטיים לצורך בניית התיק הרפואי לפי הקריטריונים הנדרשים במס הכנסה. זכותי שלחה נציגה מטעמה למשרדו של ס' כדי שתעבור עמו על המסמכים הרפואיים שבידיו ותיטול ממנו את המסמכים הרלוונטיים, ובסמוך לאחר מכן נערכה ישיבה נוספת של הצוות הרפואי של זכותי, במטרה להשלים את בניית התיק הרפואי".

בכתב התביעה נטען גם שזכותי סיפקה לס' את שירותיה עד תום, וכי הוא מעולם לא התלונן. עוד נטען כי כתוצאה ממתן השירותים של זכותי, קיבל ס' פטור ממס הכנסה לצמיתות והחזר מס רטרואקטיבי בסך של 525,409 שקל. בנוסף לסכום זה, ס' זכאי גם לחיסכון בתשלומי מס הכנסה עתידיים, ולצורך תחשיב סכום התמורה, זכותי מעריכה את החיסכון במס הצפוי לס' בגין השנים 2014 ו- 2015 בסך של 200,000 שקל: "ס' הודה בחובתו לשלם לזכותי, אך ביקש לעצמו הנחה נוספת. לפי התחשיב המתוקן של ס', התשלום שנקבע בהסכם עומד על 128,000 שקל ולא על 163,797 שקל כפי שדרשה זכותי. לאחר מכן נעשו ניסיונות להסדיר את החוב בפגישות של אהרונוב וס', לרבות פגישה שהתקיימה בביתו של ס' וכן באמצעות נציג נוסף של זכותי, מר אריאל לנדה, אולם זכותי נוכחה לדעת כי ס' מסרב לשלם לה את התמורה שהיא זכאית לקבל".

אלא שס' טוען כי התיאור רחוק מהמציאות: "בניגוד לטענות של זכותי, היא לא סיפקה את שירותיה עד תום ואפילו חלק מהשירותים שהובטחו במעמד חתימת ההסכם".

לדבריו, העובדה שהוא איש עסקים מבוסס אינה רלוונטית, שכן מדובר בחולה בן 71, בעל נכות רפואית בשיעור של 93% שביקש לקבל את זכויותיו על פי דין. עוד לדבריו, נציג זכותי, מצג שווא שלפיו החברה תיצן ללקוח ליווי לכל ועדה, תמלא את כל המסמכים ותייעץ לס' בעניין עילות התביעה נגד פקידות הממשל, לרבות מס הכנסה והמל"ל. כמו-כן הובטח שזכותי תטפל לא רק בהגשת הניירת, אלא גם בסיוע בקשרים עם הגורמים הרלוונטיים, שכן בזכותי עובדים בכירים לשעבר במס הכנסה ובמל"ל ש"פותחים דלתות". כל הבטחותיה אלה של זכותי התגלו בדיעבד כעורבה פרח וכתרגיל שיווקי גרידה".

ס' אף התייחס להתנהלות שבה הוא התמקח על תנאי העסקה. לדבריו, כשראה את החוזה הדרקוני, סירב לחתום עליו: "בעקבות זאת הזעיק נציג זכותי הנ"ל את המנכ"ל, אהרונוב, לשם שיחת שכנוע. אהרונוב העביר לס' נייר והחל להכתיב לו נוסח של הסכם המקובל על שני הצדדים".

לדבריו, הוא קיבל את החזרי המס אך ורק בזכות העבודה שביצע בעצמו. עוד הוא טוען שהוא דווקא כן הביע את חוסר שביעות רצונו בשיחות טלפוניות.

ס' הציע לשלם לזכותי 3,000 שקל בגין הטיפול הראשוני בבניית התיק הרפואי בלבד, אך היא לא הסכימה לכך. 

האם המנכ"ל הוא גם הגובה?

לפי כתב ההגנה, "הפגישה שהתקיימה בביתו של ס' לא הייתה על בסיס חברי. אהרונוב, אשר שימש גם כגובה של זכותי, התקשר לס' וביקש להיפגש עמו בדחיפות. במהלך הביקור נשאל אהרונוב מדוע הוא לא נעזר בעורכי דין לשם גבייה, והשיב כי אין צורך בעורכי דין משום שהוא יודע לגבות את המגיע לו ללא עורכי דין".

ס' מציין כי הרגיש מאוים ולכן ביקש מאהרונוב לעזוב את ביתו. בכתב הגנה נכתב כי מר אריאל לנדה, סמנכ"ל זכותי, אישר בשיחה טלפונית עם ס' כי אהרונוב התנהג בצורה מחפירה בעת שאיים על ס' בסיפורי גבייה כאלה ואחרים.

עוד נכתב כי בניגוד לטענת אהרונוב, בפגישה זו ס' לא הציע לשלם לזכותי 128,000 שקל, והיה זה אהרונוב שהציע להסתפק בתשלום בסכום זה. כאשר נשאל אהרונוב אם בחן את גיליונו הרפואי של ס' בעצמו או שהצוות הרפואי עשה זאת, השיב "אני לא רופא. התיק שלו והחומר הרפואי נבחן על ידי הצוות המקצועי והרפואי. אני אישית לא בחנתי אותו".

מה מקבל לקוח שהחברה מבטיחה לו ליווי לוועדות?

כאמור, אחת הסיבות שבגללה לקוחות בוחרים לשכור שירותים של חברות למימוש זכויות רפואיות, היא החשש מפני ההתמודדות עם הקשיים הביורקרטיים. כך היה גם במקרה הזה, והשופט שם על כך דגש.

השופט שאל את המנכ"ל אהרונוב אם יש סיבה לכך שלמרות ההבטחות של זכותי, אף אחד לא ליווה את ס' לביטוח הלאומי. תשובתו הייתה: "לא הבטחנו שהולכים אתו לביטוח לאומי. לא הבטחנו לו ולא לאף לקוח. ועדות הביטוח הלאומי הן טריבונל משפטי ורק עו"ד רשאים ללכת עם לקוחות. אסור לנו ללכת לוועדות רפואיות. הערך המוסף שלנו זה בניית תיק רפואי, התמקדות". לאחר מכן העיד אהרונוב "אוי ואבוי אם מישהו מאתנו היה הולך אתו לביטוח לאומי. היו סוגרים לנו את המקום מלשכת עורכי הדין".

השופט אפילו מציין שייתכן שאלמלא פנה ס' לזכותי, יכול היה הנתבע לזכות בכסף רב יותר: "אין לשלול את האפשרות שזכותי גרמה לס' נזק בכך שמנעה ממנו לקבל סיוע מקצועי הולם. יתכן שהיה יכול להגיע לתוצאות טובות יותר לו היה מקבל שירות וייעוץ של אנשי מקצוע". 

בשורה התחתונה, השופט קעקע את טענות זכותי

השופט קבע כי טענת זכותי שהלקוח הסכים לשלם 128,000 שקל אינה נכונה: "הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר תשלום סכום כלשהו, ובנסיבות העניין אף אין לקבל את הטענה כי הסך של 128,000 שקל לא היה שנוי במחלוקת".

הוא ציין שזכותי הייתה צריכה להביא אל הדיון את התיק הרפואי שלכאורה הוכן עבור הלקוח, ותמה מדוע לא עשתה זאת. 

בשורה התחתונה, ניכר כי שלל הטענות של "זכותי" לא רק שלא שכנעו אותו לפסוק נגד הלקוח, אלא להפך, הוא בחר לפסוק נגד זכותי תוך שהוא מונה שורה של פעולות לא תקינות בהתנהלותה.

מה דעתך? נשמח לשמוע!
תוכן מומלץ מרחבי הרשת
×

קבלו עדכונים אישיים על חדשות הצרכנות הכי חשובות

מה מעניין אותך?

 
×
חפשו באתר 'פואנטה'
×

פרסום באתר פואנטה

קדמו את המסר שלכם אל עשרות אלפי צרכנים ישראלים

לפרטים נוספים

×

כל מה שחשוב וקשור לכיס שלך

קבלו ישירות למייל את הכתבות הנבחרות של פואנטה מהשבוע האחרון