למה מוצרי טיפוח בישראל הרבה יותר יקרים מאשר בחו"ל?
בחודש הבא: שימוע ליבואנים של מוצרי טיפוח וניקיון במשרד הכלכלה
אין ישראלי שמטייל באירופה ולא מתקומם כאשר הוא רואה דאודורנט של Dove בפחות מ-10 שקלים, אשר כאן בארץ הוא נמכר ב-25 שקל.
זו כמובן דוגמה אחת מני רבות לפערי המחירים הגבוהים במחירים של מוצרי טיפוח וטואלטיקה, כאשר הצרכן הישראלי משלם הרבה יותר מצרכנים אחרים בעולם כמעט על כל מוצר שעולה על הדעת. לא במקרה מנצלים צרכנים רבים את ביקוריהם בחו"ל כדי להצטייד במלאי של מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה, החל ממברשות שיניים חשמליות ועד סכיני גילוח.
היום פרסם משרד הכלכלה כי בעוד חודש הוא יקיים שימוע ליבואנים של מוצרים אלה, וזאת לאחר שביצע סקירה השוואתית הבוחנת את רמת המחירים בישראל לעומת מדינות שונות במוצרי טואלטיקה נבחרים.
עם זאת, למרות ששר הכלכלה אלי כהן (כולנו) הכריז כי יטפל בבעיה – הוא סירב להסביר באילו אמצעים יעשה זאת. למעשה, גם את נתוני ההשוואה אי אפשר לקבל – וזאת למרות פרסומה של הודעה לעיתונות בדבר קיומם של פערים מקוממים.
מה שידוע בשלב זה הוא שההשוואה מתבססת על דוח נתוני נילסן, הכולל את המחיר הממוצע בשנת 2016 של קטגוריות, מותגים ומוצרים ספציפיים ב-12 מדינות, מלבד ישראל. על מנת להשוות בצורה מדויקת בין המדינות, בוצעו התאמות שכוללות נטרול מע"מ, תקנון המחיר בישראל באופן שיכלול את נתוני הפארם וחישוב רמת המחיר ביחס לרמת התוצר לנפש בכל מדינה.
"תמונת המצב שהתקבלה מממצאי הבדיקה העלתה פערי מחירים משמעותיים במותגים שונים ביחס למדינות הנסקרות", נכתב בהודעה לעיתונות. "נוכח הממצאים וטרם פרסומם, המשרד הזמין את היבואנים הרשמיים להעביר את התייחסותם לפערים האמורים. התייחסות זו תהווה מצע לשימוע בע"פ שיתקיים במשרדי מנכ"ל המשרד בתוך חודש ימים.
אם לתרגם זאת למילים פשוטות, במשרד הכלכלה סבורים שהעובדה שיש בישראל מספר יבואנים בלעדיים שחולשים על השוק – היא שגורמת לפגיעה בתחרות, לקביעה שרירותית של מחירים גבוהים ולפערי המחירים הגבוהים בין ישראל לבין מדינות אחרות בעולם.
מה עושים עם זה? כאמור, השר כהן סירב לנקוב בשורת הפעולות שיבצע, אך הבטיח הגברת התחרות, ככל הנראה באמצעות עידוד יבואנים מקבילים.
אחד הענפים הריכוזיים והרווחיים, על חשבון הצרכנים
אגב, לא מדובר בנושא חדש, והממשלה גוררת רגליים בטיפול בו – בזמן שהצרכנים משלמים ביוקר.
כך למשל, לפני שנה בדיוק פרסם משרד האוצר סקירה כלכלית שכבר הציגה בצורה מפורטת את העיוות בענף הזה.
לפי הסקירה, כבר בנובמבר 2014 פורסם דוח "הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום היבוא". ענף הטואלטיקה היה בין כוכבי הדוח בהיבט של תחרות דלה בגלל חסמים מסחריים: "החשש מפני דחיקת יבואנים מקבילים על-ידי יבואנים רשמיים אינו תיאורטי", נכתב באותו דוח.
אחד המאפיינים הבולטים של יבואני טואלטיקה (שחלקם אף יבואני מזון, כמו יוניליוור), הוא השיעור הגבוה של חברות פרטיות. מבין עשרת יבואני הטואלטיקה הגדולים, אין ולו חברה ציבורית אחת. זה כמובן משפיע על היעדר שקיפות שמקשה על הניסיון להתחקות אחר הסכומים המתגלגלים לכיסי היבואנים.
הממצאים של משרד האוצר הצביעו כבר לפני שנה על גידול חד ברווחיותם של יבואני ויצרני מוצרי הטואלטיקה בשנים 2003-2009. הגידול נבלם מעט בתקופת המחאה החברתית של 2011, ושב לעלות ב-2013 לרמה גבוהה משמעותית מהממוצע בענף המסחר הקמעונאי. בשנת 2014 כבר אפשר היה להצביע על רמת שיא ברווחיות החברות הגדולות בענף. רווחי החברות גדלו בשיעור ריאלי של 175% בעשור (ואגב, שכר העובדים נותר נמוך וקפוא).
לפי הנתונים, 4 החברות הגדולות בענף מרכזות כ-2 שלישים מהרווחים.
יש מי שלא מחכה: רשת גוד פארם עושה בית ספר למתחרים
לא רק היבואנים חוגגים על הצרכנים, אלא גם רשתות הפארם, ובראשן סופר-פארם וניו פארם (שלאחרונה נרכשה על-ידי שופרסל, כפי שפרסמתי כאן).
אבל בזמן שכולם חוגגים והממשלה גוררת רגליים, יש מי שעושה מעשה. לפני מספר חודשים הוקמה בארץ רשת גוד פארם, שמוכרת מוצרי טיפוח, ניקיון וטואלטיקה של כל המותגים המוכרים והמובילים במחיר של עד 10 שקלים לפריט.
פרטים אפשר ומומלץ לקרוא בכתבה על גוד פארם.
