בעד ונגד שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה

בעד ונגד שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה

שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה מחייב התייחסות לשורה ארוכה של שיקולי בעד ונגד. הדילמה הזו לא קיימת רק בישראל אלא משותפת למדינות מערביות בכל רחבי העולם, אך יש על הפרק גם לא מעט פתרונות עם יתרונות משמעותיים. הנה כמה מהם

שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים
תהיו חברים, שתפו את הכתבה

(תוכן פרסומי)

מיותר לציין שילדים עם צרכים מיוחדים זכאים לחינוך בדיוק כמו כל ילד אחר. השאלה המתבקשת היא אם לשלב אותם במערכת החינוך המסורתית ובאיזה אופן כדאי לעשות את זה. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא מדובר על הכרעה שקשורה לשיקולים כלכליים או תועלתניים. יש שורה ארוכה של גורמים שמשפיעים על הדילמה ומחייבים התייחסות מקצועית. בנוסף, ניתן לראות דיונים סביב הנושא הזה כבר בשלבי ההכשרה המוקדמים של לימודי חינוך מיוחד ועד דרגי הניהול והפיקוח בבתי הספר.

הדילמה סביב שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך לא קיימת כמובן רק בישראל. בכל רחבי העולם המערבי מנסים למצוא פתרונות לשילוב ראוי, מבלי לפגוע בזכויות של אף תלמיד. לכך יש להוסיף את הרגישות של ההורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים ואת השאיפה שלהם להשיג עבור יקיריהם את החינוך הטוב ביותר. מצד שני, נדרשת סקירה אובייקטיבית של הנושא על מנת להגיע לממצאים מבוססים ויש גם צורך בהיכרות עם פתרונות אלטרנטיביים.

בניגוד לעבר, היום כבר יש מידע לא מבוטל שניתן להיעזר בו על מנת להחליט בעד ונגד שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. המידע הזה מגיע משורה ארוכה של מחקרים סטטיסטיים וממעקב בפועל אחר ביצועים של תלמידים עם או בלי השילוב הראוי. המידע גם משמש כנקודת התייחסות מרכזית להכרעה בין היתרונות והחסרונות של כל אפשרות.

בעד: סביבה תומכת שמאפשרת לילדים להתפתח

הגישה בעד שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה גורסת שכל הילדים שווי זכויות ולכן מגיע להם ללמוד יחד עם עמיתיהם, בעיקר כאשר מדובר על ילדים באותה קבוצת גיל ובאותה מערכת חינוך כללית. היתרון בהקשר הזה הוא כמובן העברת מסר של נורמליזציה גם עבור ילדים שלא מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. ילדים שפוגשים בעלי מוגבלויות בסביבה הטבעית מבינים שמדובר על משהו נורמלי לחלוטין, הם מפתחים איתם קשרי חברות בדיוק כמו ילדים אחרים ויש להם גם נטייה לעזור להם.

במילים אחרות, סביבה תומכת שמאפשרת לילדים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים להתפתח במערכת החינוך אמורה להשפיע לטובה גם על הילדים "הרגילים" לכאורה. גם אם משתמשים בהבחנות גסות מן הסוג הזה ואפילו אם מתעלמים לרגע מהעובדה שאף ילד אינו רגיל ושלכל ילד יש צרכים מיוחדים משל עצמו, מבינים שיש משמעות חינוכית מסוימת לשילוב בין ילדים שונים. השוני בין הילדים עשוי לבוא לידי ביטוי בהבדלים פיזיולוגיים, ביכולת תפיסה קוגניטיבית, בשלב התפתחותי ועוד.

באמצעות שילוב ילדים בעלי מוגבלויות במערכת החינוך הרגילה ניתן למנוע מצב שבו מקשים על הילד להתמודד עם אוכלוסייה אחרת. הבידוד של הילד במסגרות של חינוך מיוחד לא רק משחרר את מערכת החינוך מאחריות, אלא גם פוגע בתחושת ההערכה העצמית של הפרט.

נגד: זמן הוראה ופגיעה בילדים

השיקולים נגד שילוב ילדים בעלי מוגבלויות במערכת החינוך הרגילה לא מבטלים את ההתייחסות ההומאנית והמוסרית לנושא.

הטענה העיקרית היא שמדובר בסופו של דבר בפעולה לא אפקטיבית שרק תפגע בכל הצדדים. לפי הגישה הזו, שילוב ילדים בעלי מוגבלויות במערכת החינוך הרגילה מעכבת את הכיתה, פוגעת עוד יותר בתחושת הביטחון העצמי של הפרט ומציבה אותו במצב מתסכל של חוסר אונים.

יתרה על כך, על פי הגישה שגורסת שלא כדאי לשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה, אין לכל המורים את הכלים להתמודד עם ההשלכות.

ילדים חריגים זקוקים ליותר זמן למידה והוראה והתקשורת מולם שונה לחלוטין. מורים שמעוניינים לחנך תלמידים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים נדרשים לעבור הכשרה ספציפית. אי אפשר לתת את ההכשרה הזו לכלל המורים מפאת היעדר תקציבים ומשאבים, מה גם שלא תמיד ברור מה התועלת בכך.

החשיבות של מרכזי תמיכה אזוריים

קשה וגם אין צורך להכריע בסוגיה של בעד ונגד שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. בסופו של דבר, מדובר על דילמה שמהדהדת תפיסות שונות של חינוך. מצד שני, יש ניסיון ליישם פתרונות אלטרנטיביים ולמעשה לשלב באופן חלקי את התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים לפחות בחלק מהמערכות של החינוך הרגיל.

מודל הזרם המרכזי של השילוב למשל קובע מדיניות מקומית יישומית מנחה ולפיו ניתן להקצות מסגרת שילוב ייעודית עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

כבר בשנת 2001 נפתחו בארץ מרכזי תמיכה אזוריים שנקראים גם "מתי"א", שמתפקדים כמסגרת המספקת שירותים לתלמידים המשולבים במערכות חינוך רגילות. המטרה היא להבטיח תמיכה טיפולית לילדים עם לקויות קשות, לאפשר למסגרת החינוך הרגיל לקבל שירותי חינוך מיוחדים כדי למנוע הפניה שלהם לועדות השמה ומסגרות חינוך מיוחד ולעודד ראייה מערכתית יישובית של דרכי הטיפול בתלמידים עם צרכים מיוחדים.

מלבד האמור לעיל, יש לזכור שלא כל התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים צריכים את אותה תשומת לב ואת אותם כלים.

ההבדלים בין תלמידים בעלי צרכים מיוחדים גדולים לא פחות מאשר ההבדלים בין תלמידים שמוגדים על פי מערכת החינוך "רגילים". הדרך שצריך לעבור עד שנדע להבחין בצורה טובה יותר בצרכים אלו היא עוד ארוכה.

בינתיים, אפשר להיעזר ביתרונות של פתרונות הביניים ובעיקר להישאר קשובים לצורכי התלמידים עצמם. כך ניתן לדוגמה לשלב רק חלק מהילדים בעלי הצרכים המיוחדים בחינוך הרגיל, ובמקביל לדאוג למערכות חינוך מיוחדות עבור תלמידים שלא מצליחים למצוא את מקומם.

תגובות: 2

  1. אני בעד שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים .שילוב ילד עם צרכים מיוחדים ברמה מסויימת אשר המוגלות אינם מורכבת מהמון מוגבליות
    בבית הספר שאני עובדת יש לנו ילדים עם צרכים מיוחדים ,והשילוב שלהם לדעתי תורם גם לסביבה בזה שילד רגיל יכול להכיל את הילד עם צרכים מיוחדים כך שזה תורם לשני הצדדים ,
    כול זאת בתנאי שהמוגבלות אינם מורכבת מכמה מוגבליות
    ראיתי אצלי שגם ילד מוגבל יכול לתרום לסביבה שלו עם המוגבלות
    לכן אני בעד שילוב ילד עם צרכים מיוחדים
    ובמקביל נגד שילוב ילד עם ריבוי של מוגבלות
    וישנו שלב שכדאי מאוד להתאים לילד המוגבל את המסגרת שמתאימה לו מבחינת היכולות שלו כאשר ילד נמצא במסגרת שלו זהו מענה מקסימלי שמתאים לצרכים שלו
    ולא לחשוב שהמסגרת הרגילה מתאימה לו כי אולי לנו כהורים נוח לנו המסגרת הזאת מכול מיני סיבות הנוחות לנו
    כמו בית ספר קרוב
    חברים מהשכונה אולי הוצאות וכו'

  2. לדעתי יש חשיבות גדולה בשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת חינוך הרגיל וזאת משלוש סיבות:
    1) לפתח אצל הילדים במערכת החינוך הרגיל את קבלת השונה בחברה. ללמדם חמלה, קבלה ונתינה על מנת לחזק אצלם את המצפון לאהבה אשר ישפיע בעתיד לגדול כאנשים חיוביים, בעלי משמעות התורמים לחברה מה שישפיע ישירות על אותו הילד לגדול בתחושה של סיפוק ושמחה.
    2) החברה והסביבה עצמה תיתרם מכך ותתפתיח לחברה המקבלת אחד את השני, מה שישפיע בעתיד על חברה טובה יותר ולשינוי תרבותי לסבלנות וכבוד אחד אל השני.
    3) הילד בעל הצרכים המיוחדים ירגיש בשילובו בחברה שייכות מה שיגדיל אצלו את תחושת המשמעות ויחזק את הערך העצמי שלו.
    יעזור לו ללמידה ולהתפתחות אישית בתחומים שונים בחייו.

    אך יש להתחשב בסוג וברמת המגבלה של הילד בעל הצרכים המיוחדים, יש מקרים בהם השילוב בחינוך הרגיל יפגע ויעקב את הילד עם הצרכים המיוחדים ואת הילדים בחינוך הרגיל, לכן כל מקרה חייב להבדק לגופו, ליראות עם ע"י השילוב שעולה הרווח לכול הצדדים מההפסד ולפי כך לתאם את מסלול השילוב של הילד בעל המגבלויות ולבנות תוכנית התורמת לכולם.

נגישות