קיבלתם דרישת חוב מאיימת על חוב שלא ידעתם על קיומו? בקרוב זה יהיה לא חוקי

קיבלתם דרישת חוב מאיימת על חוב שלא ידעתם על קיומו? בקרוב זה יהיה לא חוקי

כך לפי הצעת חוק שמסדירה את תהליך גביית החוב כדי למנוע בריונות

אם לא זכיתם לקבל פתאום באמצע החיים דרישה מאיימת לשלם חוב שלא ידעתם על קיומו – יש יסוד סביר להניח שמתישהו במהלך חייכם זה היה קורה לכם. מאות אלפי ישראל כבר נפגעו מהבריונות הזאת, בריונות שנוקטות חברות אלמוניות וחברות מוכרות כאחד, אשר במקרים רבים גם מאיימות בפתיחת תיק בהוצאה לפועל.

אחת החברות שהפכה את השיטה הזאת לאמנות היא חברת איקיוטק, שהחל מאמצע 2013 החלה לשגר דרישות חוב לצרכנים שלטענתה נרשמו מיוזמתם כדי לקבל את שירותיה (בדרך כלל בתחום האודישנים). הפרשה התנפחה לממדי ענק, כאשר למעלה מ-100 אלף אזרחים קיבלו מכתבים ממשרדי עורכי דין ובהם דרישות לשלם חוב שלא היה ולא נברא.

היום נראה שסוף סוף עשוי לבוא קץ להתנהלות כוחנית כמו זו של איקיוטק, לאחר שהצעת החוק שאישרה היום ועדת הכלכלה להעביר לקריאה שנייה ושלישית קובעת הליך שאמור למעשה להיות מובן מאליו: חברה לא תוכל לשלוח דרישת חוב משפטית לפני ששלחה פשוט מכתב, מכתב רגיל, שבו היא מיידעת את הלקוח שיש לו חוב ומפרטת את פרטי ההסכם שאותו לקוח לכאורה חתם מולה. לעתים הצרכנים לא מזהים את שם החברה, משום שהשם שתחתיו היא רשומה שונה מהכינוי הנפוץ שלה. החוק קובע שבמכתב הראשוני יצוין שם העוסק, לרבות שמו המסחרי; פרטי העסקה לרבות מועד עשייתה, תוקפה ומהותה, ודרכי התקשרות עם העוסק לבירור החוב. זאת, משום שצרכנים רבים מוצאים את עצמם נאלצים ליצור קשר עם משרד עורכי דין שהחברות שוכרות כדי לגבות עבורן את החוב, ושם זוכים ליחס אדיש או מזלזל. צרכן שידרוש זאת (בכתב או בעל-פה), יוכל לקבל מהחברה אסמכתא לקיומה של העסקה תוך 14 יום.

רק אחר כך יכולה החברה לשלוח דרישת חוב ולחייב את הלקוח בהוצאות גבייה שונות. אם עסק יפתח נגד הצרכן בהליך משפטי בטרם שלח התראת חוב, הוצאות המשפט והגבייה יחולו עליו ולא על הצרכן. בעלי העסקים לא יוכלו לנקוט בפעולות גבייה במשך 14 יום לאחר שליחת דרישת התשלום ולא יחייבו את הצרכנים בהוצאות גבייה, למעט חיוב הצמדה וריבית לפי דין או ההסכם בניהם. עוסק הטוען כי צרכן לא שילם במועד, ישלח אליו הודעת חוב בתוך ארבעה חודשים מהמועד האמור.

לעתים קרובות טוענים החייבים שדרישות החוב פשוט לא הגיעו אליהם בשל טעות בכתובת. גם לזה יש התייחסות בהצעת החוק, הקובעת שהחברה תשלח את דרישת החוב לכתובת הרשומה אצלה, ואם אין בידה כתובת, היא תשלח את דרישת החוב לכתובת הרשומה במינהל האוכלוסין. עם זאת, חברה רשאית לשלוח הודעת חוב במסרון או בדרך ממוחשבת שהצרכן נתן הסכמה לגביהם באופן מפורש מראש.

אחד הסעיפים החשובים בהצעת החוק קובע כי נטל ההוכחה שהחברה שלחה את הודעת החוב לצרכן הוא על החברה עצמה, ולא על הצרכן. הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן אף תוכל להטיל עיצומים כספיים על עסקים שיפרו את החוק. בעל עסק שיפר את ההוראות יהיה צפוי לעיצום כספי של 22 אלף שקל לכל הפרה.

לא במקרה זוכה הצעת החוק לכינוי "חוק איקיוטק". איקיוטק ובעליה – בן אופק, שנעצר מאז – פשוט זיהו את הפרצה שמאפשרת להם לגנוב כסף מאנשים לאור היום, תוך שימוש בהפחדה ועל שיטת מצליח, שהתבססה על ההבנה שלרוב האנשים אין יכולת כלכלית, נפשית וטכנית להתמודד עם טענה של חברה המגובה בעורך דין שהם חייבים לה כסף. החברה פשוט שלחה דרישות חוב והניחה שיש אנשים – ולא מעטים – שישלמו רק משום ייבהלו. היא גם הניחה, ובצדק, שרבים לא זוכרים על אילו הסכמים הם חתמו ובאילו סכומים.

אלא שאיקיוטק לא לבד – ואולי בעצם אנחנו צריכים לשמוח שהיא נהגה בבריונות כל כך בוטה כדי שהתופעה המושחתת הזאת תגיע לדיון ציבורי ולהצעת חוק. איקיוטק, בן אופק ומשרדי עורכי הדין שפעלו בשמם פשוט XXXX מהמקפצה, בזמן שחברות אחרות נהגו באופן ביריוני לאורך שנים – רק בהיקפים קטנים יותר. חבל שצריך היה להגיע למצב של מאות אלפי נפגעים, לפני שמסדירים את המצב הבלתי נתפס שבו כל אדם או חברה יכולים לשלוח מכתב מאיים ולדרוש לשלם חוב, מבלי שהחוק מחייב אותם להוכיח את דבר קיומו של החוב.

עם זאת, טוב מאוחר מאשר לעולם לא. לקח לא מעט זמן עד שהצעת החוק הזאת הגיעה לשלב הנוכחי, ויש לזכור שזה עדיין לא הסוף – ועליה עוד לעבור בקריאה שנייה ושלישית. למעשה, ההצעה מתגלגלת כבר מהכנסת הקודמת. היא קודמה על-ידי המועצה לצרכנות, ובכהונה הקודמת הוביל אותה חבר הכנסת בועז טופורובסקי. את הנוסח שעבר היום וקודם שוב על-ידי המועצה, הובילו חבר הכנסת יואל חסון (המחנה הציוני) וחבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה).

"החוק מעגן את זכותו של צרכן להתגונן בצורה ראויה מפני חוב שגוי או בדוי", אומר בסיפוק עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "החוק ישים קץ לשיטת מצליח, שהופעלה לא אחת בתחום גביית חובות, תוך ניסיון לנצל את זיכרונם הקצר של הצרכנים ולמנוע מהם את בחינת אמיתות החוב ע"י הימנעות מלספק להם אסמכתאות".

כמו במקרים אחרים שבהם מקודמים חוקים שמגנים על צרכנים, גם כאן הופעלו לחצים כדי לרכך את החוק, כפי שציין ח"כ חסון: "במהלך הדיונים עמדנו בלחצים רבים מצד חברות גדולות שביקשו לדלל את החוק מהתוכן שלו ובעיקר מההגנות הרבות שנתנו לצרכן בחוק זה".

הצעת החוק תיכנס לתוקף 3 חודשים לאחר פרסומה ברשומות.

תגובות: 0

נגישות