סערת העופרת במים: במשרד הבריאות מצהירים ש-99.7% מהמים תקינים

סערת העופרת במים: במשרד הבריאות מצהירים ש-99.7% מהמים תקינים

אלא שיש להביא בחשבון שהמשרד בודק בעיקר את הצנרת ביישובים ולא את הצנרת הביתית 

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

סיבה לדאגה או סיבה להירגע? לאחר הפרסום הנוסף אתמול של עדי דברת בדה מרקר, ולפיו התגלתה עופרת במי השתייה ב-32 יישובים בישראל, משגר היום משרד הבריאות הודעה רשמית ונחרצת, שלפיה איכות המים בישראל עומדת בתקינה המחמירה ביותר, שנעשתה בהתייעצות עם מיטב המומחים מתחומי המים.

במשרד מוסיפים שבשנים 2014-2016 נעשו 5180 בדיקות ברשת הציבורית ביישובים בכל הארץ, ו-99.7% מהן נמצאו תקינות לעופרת: "במקרה של חריגות ברשת האספקה, מונחה ספק המים לנקוט מיידית בפעולות מתקנות (כולל החלפת הצנרת אם נדרש)".

אבל מה עם הצנרת והברזים אצלנו בבית? לפי המסמך שפרסם המשרד, הפעם האחרונה שבוצעה בדיקה הייתה ב-2011 – אז יזם משרד הבריאות סקר ברשת האספקה הביתית. המדגם כלל רק 800 דגימות בכל רחבי הארץ. אמנם, נמצא כי הרוב המכריע של הבדיקות תקינות (98%), אך 800 נקודות הן טיפה בים – תרתי משמע.

כך או כך, הודעת משרד הבריאות מגיעה על רקע הבלבול הרב והחשש בציבור שמא נעשה ניסיון להסתיר מידע קריטי בנוגע להימצאות עופרת במי השתייה. זאת, משום שלפי הכתבה בדה מרקר, בשנת 2013 פורסמה במשרד מצגת פנימית שלפיה אין סף בטוח לעופרת במים.

למעשה, משרד הבריאות כלל לא מכחיש את העובדה שאין סף בטוח לעופרת במי השתייה, הוא פשוט טוען שאין סיבה לדאגה, ושהתקן בישראל מתאים להמלצת ארגון העולמי ולתקינה האירופית (10 מקג"ל). עוד מדגישים שם שהתקן בישראל מחמיר יותר מזה שבארה"ב (15 מקג"ל).

מי אחראי לאיכות מי השתייה שלנו?

נראה שאחת הבעיות היא שהאחריות מתפזרת ואינה נתונה בידי גורם אחד:

  • צנרת יישובית: נמצאת תחת אחריות ספקי המים. לדברי משרד הבריאות, היא נדגמת בתדירות גבוהה בנקודות רבות ומשתנות. כאמור, לפי המשרד, 99.7% מתוך 5,180 הבדיקות שבוצעו ב-2014-2106 נמצאו תקינות לעופרת. מקרים בודדים של חריגות מטופלים ע"י ספק המים (להחלפת הצנרת). הבדיקות צריכות להתבצע לכל אורך שרשרת אספקת המים: במקורות המים, במתקני הטיפול ובמערכות האספקה הציבוריות.
  • צנרת ואביזרים במבנים: כאן אין אחריות לספקי המים. למעשה, מערכת המים בבתים שלנו אמורה לעמוד בדרישות של תקנים ישראלים שהוגדרו בתיאום עם משרד הבריאות – אך היא נבדקת בתדירות נמוכה. לפי התקן הנוכחי – לאחר עדכון של משרד הבריאות – אסור שתכולת העופרת במוצרים במגע עם מי שתייה (צנרת, אביזרים) תעלה על 0.25%, וזאת כדי להבטיח שלא תהיה זליגת עופרת למי השתייה.

מי צריך לממן תיקון של צנרת לקויה בבית שלנו?

אז זהו, שאנחנו, הצרכנים.

צרכנים שרוצים לבדוק את מערכת המים הפרטית, יכולים לזמן את ספק המים לביצוע בדיקות למתכות. הבדיקות יועברו למעבדה מוכרת לבדיקות מי שתייה. אם תימצא חריגה, הספק ידווח להם על כך – אבל לא יתקן ולא יממן את התיקון. לפי החוק, על הצרכן מוטלת האחריות לפעול לתיקון מערכת המים שלו. קראו כאן הסבר מלא בנושא, כולל המלצות לפעולה במידה והתקבלה תוצאה חורגת במתכות כבדות.


היה לכם מעניין?
לחצו כאן  ופרגנו לנו בלייק. זה קל... 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות