חגיגה למונופולים: הממונה על ההגבלים ביטלה את תחשיב המחיר המופרז

חגיגה למונופולים: הממונה על ההגבלים ביטלה את תחשיב המחיר המופרז

הממונה מערפלת את מדיניות הענישה למונופול שיגבה מחיר מופרז מהצרכנים ומבטלת את איום המאסר

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

מי אמור לבלום את נטיית החברות הגדולות שנהנות ממונופול בתחומים שונים, כמו תנובה בקטגוריית הקוטג', החברה המרכזית בקטגוריית הקולה וכו', לגבות מחירים מופרזים?

האם הצרכנים בישראל מוגנים?

לא בטוח. אתמול קיבלו המונופולים בישראל מתנה שלא תסולא בפז: הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, ביטלה את התקנה שלפיה אפשר יהיה לקנוס מונופול שיגבה מחיר הגבוה ב-20% מעלות הייצור של המוצר.

וכאילו המתנה שקיבלו המונופולים לא גדולה מספיק, הרשות גם מקלה בענישה על בעלי מונופולים שיעברו על החוק. החוק אמנם מאפשר לה לפעול נגד מי שיפר את החוק באמצעות ענישה פלילית (כמו מאסר) או באמצעות עיצום כספי (קנס), אך היא מוותרת על הענישה הפלילית ותסתפק בהליך של עיצומים כספיים בלבד. עמדת הרשות היא שאם אין כוונה לפגיעה בתחרות, לא הולכים לענישה פלילית.

לכאורה, הממונה על ההגבלים העסקיים אמורה להגן על האינטרס של הציבור, אך החלטתה מאתמול מעלה סימני שאלה גדולים מאוד.

בשורה התחתונה, עמדתה היא שתחרות היא התרופה הטובה ביותר למשק. אלא שאי אפשר שלא לתהות אם תחרות היא שתמנע ממונופולים לגבות מחירים מופרזים על המוצרים שלהם. הרי בעצם קיומו של המשפט הזה טמונה סתירה, משום שחברה שנהנית ממעמד של מונופול מכתיבה את התחרות, וכך אין לה מוטיבציה לגבות מחיר תחרותי.

בגילוי הדעת הסופי שפורסם אתמול בעניין אכיפה נגד מחיר בלתי הוגן, נקבע כי אכיפת האיסור תיעשה במקרים שבהם אין חלופה תחרותית ובהם אין רגולטור ייעודי העוסק בפיקוח על מחירים. אם קיים רגולטור ויש לו כלים ייעודיים לפיקוח על המחיר, הרשות תיטה שלא לעשות שימוש בסמכותה זו.

היכן אין רגולטור ייעודי? הרי הבנקים מפוקחים בפיקוח על הבנקים, לחברות הביטוח יש פיקוח משלהן וחוק המזון אמור להסדיר את ענף המזון.

החלטתה של הממונה רומסת ומוחקת את הצעדים שעשה הממונה הקודם, פרופ' דיוויד גילה, שכזכור כיהן בתפקידו בעת המחאה החברתית נגד יוקר המחיה, והיה ער למצוקת הציבור. גילה, כזכור, פרש מתפקידו על רקע חילוקי הדעות שהיו לו עם ראש הממשלה נתניהו סביב מתווה הגז. כאשר מונתה עו"ד הלפרין, לא מעט גבות הורמו באשר ליכולתה לכהן בתפקיד ללא משוא פנים, לאור העובדה שלפני כן, במגזר הפרטי, היא טיפלה בין היתר בענייניה של תנובה.

מתי תאכוף הרשות את האיסור?

אז מתי תשתמש הרשות בכלי האכיפה, במקרה שיש חשד לגביית מחיר בלתי הוגן? "ככל שלא נמצא סעד תחרותי, תבחן הרשות אם המחיר הנגבה גבוה באופן משמעותי מהמחיר שהיה נגבה בתנאי תחרות, והאם המחיר הגבוה שנגבה הוא גם בלתי הוגן", מוסבר במסמך. "כאשר שאלה זאת תעמוד לפתחה של הרשות, יילקחו בחשבון יחסי הכוחות בין בעל המונופולין לבין הצרכן. ככל שפערי הכוחות בין הצדדים גדולים יותר, כך שלצרכנים לא עומדת אלטרנטיבה אמיתית לרכישת המוצר, תיטה הרשות לראות בגביית מחירים הגבוהים באופן משמעותי מהמחירים שהיו נגבים בתנאי תחרות כפעולה לא הוגנת מצד בעל המונופולין".

לטענת הרשות, השיקולים שהיא תשקול ביחס לאכיפה יהיו דומים לאלו המקובלים בעולם, ובה בעת היא תבחן את המאפיינים הספציפיים בישראל: "הרשות תנקוט בפעולות אכיפה במקרים שבהם אין פתרון תחרותי אחר שניתן להפעיל על מנת לטפל בבעיית השורש של השוק שנבחן, שתסמיניה באים לידי ביטוי בגביית מחיר גבוה מהצרכנים. שאלת אי ההוגנות תיגזר מיחסי הכוחות בין בעל המונופולין לבין הצרכן ותישקל על רקע הנסיבות הרלוונטיות, כגון מאפייני המוצר והביקוש אליו, חלקו ומעמדו של בעל המונופולין בשוק, מבנה הענף שבו פועלת הפירמה, רמת הסיכון בייצור מוצרים בענף זה ועוד".

לטענת הרשות, גילוי הדעת החדש נובע מתובנות בעקבות יישום גילוי הדעת הקודם ונכתב בעקבות מגוון דעות ועמדות שונות שהובאו בפניה במהלך עשרת החודשים האחרונים, במהלכם קיימה הרשות שימוע ציבורי רחב היקף בסוגיה.

כדי לנמק את ההחלטה, שהיא כמובן שנויה במחלוקת, בהודעת הממונה נכתב כך: "במסגרת תהליך השימוע התקבלו עמדות רבות מהציבור, שפורסמו באתר הרשות, וניתנה חוות דעת מפרופ' פרדריק ג'ני, מומחה בינלאומי בתחום דיני התחרות העומד בראש ועדת התחרות ב- OECD. כמו כן, נערך ביום 6 בספטמבר 2016 סימפוזיון פומבי עם מומחים בתחום ההגבלים העסקים והרגולציה ופורסמה ביום 21 בספטמבר 2016 טיוטת גילוי הדעת להערות הציבור.

פרופ' ג'ני ציין בחוות דעתו, כי אכיפה ישירה כלפי המחיר שנגבה על ידי בעל המונופולין משולה לטיפול בסימפטומים של מחלה מבלי לטפל בגורמים שהביאו לקיומה של המחלה. לכן, קיימת עדיפות לפעולות העוסקות בתיקון מבנה השוק על פני אכיפה ישירה של מחירים גבוהים. כמו כן, ציין פרופ' ג'ני, כי אכיפה כלפי מחיר בלתי הוגן גבוה כרוכה בסיכונים גבוהים ועלולה לפגוע במשק בטווח הארוך. באופן דומה, במרבית המקומות בעולם שבהם קיים איסור בדין על גביית מחירים גבוהים על ידי בעל מונופולין, האכיפה מתבצעת בזהירות ותוך שימת לב להשפעתה על התמריצים לחדשנות.

מה קבע הממונה הקודם?

גילוי הדעת של הממונה הקודם קבע שיש "נמל מבטחים" כל עוד הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו אינו עולה על 20% – לא יינקטו כנגד בעל המונופולין פעולות אכיפה.

ברשות מציינים שההחלטה על ביטול נמל המבטחים התקבלה על רקע קשיים רבים שעלו מעצם קיומו. בנוסף, לדבריהם, נמל מבטחים המבוסס על פער של 20% (כמו כל פער אחר שהיה נקבע), הוא שרירותי ומתייחס באופן זהה לשווקים שונים ומגוונים מבלי לתת משקל להבדלים בין שווקים שונים ובין מוצרים שונים. במקום תנאי סף זה, העדיפה הרשות לקבוע שורה של תנאי סף המקובלים יותר בקרב מלומדים ורשויות תחרות בעולם, ואשר מבוססים על תנאי השוק הרלוונטי, מעמדה של הפירמה המונופוליסטית ונסיבות הגעתה למעמד זה.

בישראל יש כיום יותר מ-30 מונופולים, שמשחקים תפקיד חשוב בבעיית יוקר המחיה.

בשנה האחרונה הוגשו כמה בקשות לתביעות ייצוגיות נגד מונופולים בענף המזון, שמתבססות בין היתר על תחשיב ה-20% – כמו למשל תביעה נגד החברה המרכזית בגין מחיר הקוקה קולה, תביעה ייצוגית נגד שטראוס בגין מחירי המילקי והקקאו, ייצוגית נגד יוניליוור בגין מחיר המרגרינה, ייצוגית נגד אסם בגין מחיר הפתיתים, וכמובן התביעות המוכרות נגד תנובה בגין מחיר הקוטג' והשמנת המתוקה.


היה לכם מעניין?
לחצו כאן  ופרגנו לנו בלייק. זה קל... 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות