המינוס הופך לפלוס? ישראכרט חוטפת קנס גבוה בגין הקמפיין להלוואה מהירה
בישראכרט הבטיחו להפוך את המינוס לפלוס בהלוואה מהירה, אך בפיקוח על הבנקים לא התלהבו מהנוסחה הקסומה שבה לצרכנים אין מושג כמה ריבית הם משלמים
ישראכרט ניסתה לשכנע אותנו לקחת הלוואה מהירה ולהפוך את המינוס לפלוס בלחיצת כפתור, אבל נראה שהפעם היא הלכה צעד אחד רחוק מדי. הקמפיין הזה יעלה לה בקנס של 675,000 שקל. הפיקוח על הבנקים כבר קנס לאחרונה את בנק דיסקונט ואת לאומי קארד על שיווק הלוואות בצורה לא אחראית, וכעת ישראכרט מצטרפת למועדון.
מדובר בפרסומת "המינוס הופך לפלוס+" שהוצגה באתר החברה ללא הצגת האזהרה שהחוק מחייב להוסיף להצעות להלוואות. הפרסומת הייתה חלק מקמפיין נרחב של החברה, שבו שולבו מסרים לצרכנות בלתי אחראית מעבר ליכולותיו הפיננסיות של הלקוח, ולכן בנק ישראל דרש להסירה.
למעשה, בתקשורת נמתחה ביקורת על הסרטון כבר בסמוך לפרסומו, ובעקבות הביקורת אסר הפיקוח על הבנקים על ישראכרט לשדר אותו. כעת מגיע גם שלב הענישה, ויש לציין כי ישראכרט יצאה יחסית בזול. סכום העיצום הכספי המרבי על על הפרה מסוג זה הוא 750,000 שקל, והפיקוח על הבנקים נתן לישראכרט הנחה של 10% בגין "התנהגות טובה", כלומר היעדר עיצומים אחרים לאורך 5 השנים האחרונות.
מתקפה של הצעות להלוואות מהירות – למה עכשיו?
כפי שפורסם כאן בפואנטה, הצרכנים הישראלים נתונים בחודשים האחרונים למתקפה של הצעות להלוואות מהירות בכל החזיתות – בשילוט חוצות, בין מדפי הסופרמרקט, בין אתרי האינטרנט ובסלולרי שלהם. אחת הסיבות לאינטנסיביות הזאת היא יציאתה לדרך של רפורמת שטרום, אשר נועדה לפתוח את ענף הבנקאות לתחרות. במסגרת זו, חברת לאומי קארד נמכרה מבנק לאומי לקרן ורבורג פינקוס האמריקנית, וגם ישראכרט צפויה להימכר – וזאת כחלק מיישום ההחלטה להפריד את חברות האשראי מהבנקים, כך שיותר גופים יתחרו על לב הצרכנים ויציעו להם אשראי בריביות נמוכות יותר.
בבנק ישראל הגבירו לאחרונה את האכיפה בכל הנוגע לשיווק אשראי צרכני ללקוחות המערכת הבנקאית. כאמור, כפי שפורסם בפואנטה, בדצמבר 2018 הטיל הפיקוח על הבנקים עיצומים כספיים באותו נושא על בנק דיסקונט בע"מ ועל חברת לאומי קארד בע"מ בגין שיווק לא אחראי של הלוואות.
זאת, לאחר שביוני 2017 נכנס לתוקפו התיקון לחוק הבנקאות, המחייב תאגידים בנקאיים לצרף להצעותיהם אזהרה בנוסח: "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". התיקון הזה נכנס לתוקף בגין מספרם ההולך וגדל של ישראלים שנקלעו לחובות ולהליכי הוצאה לפועל, והחשש שהלוואה מהירה וקלה תתפרש כתרופת פלא ליציאה מהחובות. הוראה דומה הוחלה גם על נותני אשראי חוץ-בנקאיים בחקיקה הרלוונטית להם.
בנק ישראל אוסר להפעיל לחץ על צרכנים ליטול הלוואה, אוסר לפנות אליהם שוב ושוב ואוסר להציע להם הלוואה יקרה כדי למחזר הלוואות זולות.
בבנק ישראל מציינים כי חשיבות החוק מתחדדת לנוכח הגידול המהיר באשראי הצרכני שחל בשנים האחרונות מבנקים ומגופים חוץ-בנקאיים, אשר מגדיל את הסיכון למשקי הבית בתחום זה. לדברי ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים,הפיקוח רואה בחוק חשיבות רבה, לנוכח הגידול בזמינות האשראי הצרכני והפיתוי שזמינות זו עלולה ליצור, בפרט ללקוחות מוחלשים כלכלית.
