זה קורה: השבוע ישראל תהיה המדינה הרביעית שמשגרת חללית לירח
דגל ישראל על הירח, קפסולת זמן שתשרת את דור העתיד ומחקר משותף עם נאס"א: החללית הישראלית שתנחת על הירח היא הישג היסטורי ביוזמה פרטית
אי אפשר להישאר אדישים למראה דגל ישראל מונף על הירח – והמאורע המרגש הזה יתרחש מאוד בקרוב. החללית הישראלית, "בראשית", תשוגר לירח ב-22 בפברואר, ותהפוך את ישראל למדינה הרביעית בעולם כולו שמשגרת חללית לירח. השיגור יתבצע בלילה שבין חמישי לשישי, סביב השעה 03:45, בשעון ישראל, אז טיל הפלקון ימריא מכן השיגור בקייפ קנאוורל אל מחוץ לאטמוספרה. מסעה של החללית "בראשית" הוא המסע הארוך ביותר לנחיתה על הירח: 6.5 מיליון ק"מ.
החללית תגיע למהירות של כ-10 ק"מ לשניה (36,000 קמ"ש!) ביציאה למסלול אל הירח. לשם המחשה מהירות זו גדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס ה F15. המסע יימשך כחודשיים, עד למועד הנחיתה המתוכנן ב-11 באפריל 2019, ולאר הנחיתה יונף דגל ישראל על אדמת הירח. החללית תשגר לארץ תמונות ומידע, ואינה מתוכננת לחזור לכדור הארץ. עם נחיתתה, החללית תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי להוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן, לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן ונאס"א.
קפסולת הזמן – מתנה מישראל למי שינחת על הירח בעתיד
החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" – מאגר מידע עצום הכולל קבצים דיגיטליים שמכילים פרטים אודות העמותה, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית. קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה. מאחר שהחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, ייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה על ידי Arch Mission Foundation (archmission.org) בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.
לצד ההתרגשות, יש לציין שלא מדובר בפרויקט ממשלתי אלא בפרויקט פרטי שנולד כחזון אישי – כך שלמרות שלכאורה מדובר בגאווה לאומית, בסופו של דבר הקרדיט צריך להינתן ליזמים, המממנים ואנשי החזון. על החגיגה המרגשת הזאת מנצחת עמותת Space IL, אשר הוקמה על-ידי שלושה ישראלים חדורי מוטיבציה, נשיאה הוא המיליארדר היהודי מוריס קאהן, ושותפה לה התעשייה האווירית.
ניהול בשלט רחוק
החללית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.
בנוסף, החללית מצוידת במצלמות מיוחדות. באמצעות המצלמות נוכל לקבל וידאו ותמונות פנוראמיות, שישודרו מהחללית חזרה לכדוה"א. אחת המצלמות היא זו שמיועדת לצילום סלפי של 'בראשית' עם נחיתתה על הירח.
האתגרים העיקריים במסע לירח
חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח:
- שלב השיגור
- איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח
- יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד.
- לכידת הירח – שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי.
- הנחיתה הרכה על הירח – האתגר המורכב ביותר.
מחזון למציאות
כאמור, למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL, אשר לה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה.
היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.
החללית הראשונה בעולם, שנבנתה במסגרת משימה שאינה ממשלתית.
מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי (האחרונה להנחית חללית היא סין, שעשתה זאת ב-2013). החללית שמשקלה כ-600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של "בראשית" מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תגיע ל 10 ק"מ בשנייה (36,000 קמ"ש).
תהליך הפיתוח והבנייה
תהליך תכנון ופיתוח החללית כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב- 2015 ב SpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018.
מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL, סיפר בהתרגשות כי השלמת המסע בעוד חודשיים תסכם 8 שנים של מסע: "אין גאה ממני לתת לעם ישראל את המתנה הזאת ולהפוך אותה לחלק מהאתוס הישראלי של טכנולוגיה, העזה והרבה חוצפה". עידו ענתבי, מנכ"ל עמותת SpaceIL, הוסיף: "המסע שלנו לירח מלא באתגרים, על כן המשימה שלנו מורכבת מאין כמוה. במשך חודשים רבים הצוותים שלנו ושל התעשייה האווירית עסקו בבדיקת החללית ומערכותיה, בניסויים מורכבים ובהיערכות למשימה. כל זאת כדי להיות ערוכים לתרחישים שונים במהלך המשימה, שהצלחתה תביא לגאווה לאומית לישראל".
נמרוד שפר, מנכ"ל התעשייה אווירית, הוסיף: "שיתוף הפעולה של התעשייה האווירית עם SpaceIL הינו דוגמה להישגים המשמעותיים אליהם ניתן להגיע במדינת ישראל. הידע, היכולות וההון האנושי נמצאים כאן, וניתן להגיע אל המחוזות הרחוקים ביותר. הדרך אל הירח רצופה אתגרים, אבל בזכות המקצועיות, הנחישות והאמונה של כל השותפים בפרויקט, חללית ישראלית תשוגר בימים הקרובים, והתעשייה האווירית, יחד עם שותפינו ב SpaceIL, תמשיך לעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח את הצלחתה של משימה זו".
התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו, כאשר במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.
