יבואני המזון מאיימים לייקר את המוצרים, אך משרד הבריאות טוען: מדבקות הבריאות יחסכו לא רק חיים אלא גם הרבה כסף
במשרד הבריאות חוששים שמשרד האוצר יקבור את רפורמת המדבקות שאמורה לחולל שינוי מהותי בהרגלי הצריכה של מזון לא בריא
אחרי שחגגנו בקול תרועה רמה את רפורמת הסימון של מוצרים לא בריאים במדבקות מאירות עיניים (ראו כתבה שפורסמה בפואנטה) – באו משרדי האוצר והכלכלה ושמו מקלות בגלגלים של משרד הבריאות.
מהות הרפורמה היא שמוצרי המזון יסומנו במדבקות – סימון אדום למזונות שיש להפחית בצריכתם וסימון ירוק למוצרים מומלצים. המדבקות האדומות יודבקו על מוצרים שיש בהם יותר מדי סוכר, נתרן ושומן רווי.
אלא שיבואני המזון טענו כי הדבקת המדבקות תייקר את מוצרי המזון, ומשרדי האוצר והכלכלה נבהלו.
בישראל של 2017, המילים "יוקר המחיה" הן הרי מילות קסם – וכל מי שמאיים בהתייקרות המזון מוצא אוזן קשבת.
לכן, נאלץ משרד הבריאות לספק תשובה ציונית הולמת ופרסם היום מסמך מפורט שמציג לא רק את החיסכון המובן מאליו בחיי אדם כתוצאה מתזונה בריאה יותר של הציבור, אלא גם את התועלת הכלכלית שתצמח מכך למשק הישראלי.
לפי הנתונים, רפורמת סימון המזון צפויה למנוע מעל 22,000 מקרי תמותה וליצור חיסכון מצטבר של כ-6 מיליארד שקל בעשור – כ-220 איש בשנה וכ-600 מיליון שקל בשנה בממוצע. החישוב כולל עלות ישירה של הטיפול במחלות, אובדן פריון עבודה, הוצאות על ימי מחלה וכן הוצאות על טיפול סיעודי.
זאת, משום שהרפורמה צפויה להפחית את צריכת המזונות העשירים במלח (נתרן), סוכר לסוגיו ושומן רווי, המהווה גורם מפתח לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה בישראל ובעולם, ולנטל כלכלי ותפעולי כבד על מערכות הבריאות ומערכות חברתיות אחרות – החל ממערכת החינוך, עובר בצבא וממשיך בשוק העבודה.
ישראל – כך לפי משרד הבריאות – מובילה את טבלאות הצריכה של מזון לא בריא ובעקבות כך את נתוני התחלואה: "אנחנו מגדלים היום דור חולה, של ילדים הסובלים מהשמנה ועודף משקל חמור ("אוביסיטי"), הגורמים לתחלואה ותמותה ומשפיעים באופן ישיר על יכולת ההשתלבות של הדור הבא במעגלי החברה השונים, בצבא ובשוק העבודה ויהוו נטל בלתי נסבל על מערכת הבריאות. יש צורך בהתערבות דחופה ושימוש בכלים בהם לא השתמשנו עד כה על מנת להקטין את השפעות אלה, ולהציל את עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל. בהיבט הזה – זו קריאת השכמה לפני שיהיה מאוחר מדי לפעול".
הישראלים מובילים בצריכת סוכר ובסיכון לסוכרת – בדגש על בני נוער
- ישראל מובילה (לצד ברזיל) את הטבלה העולמית בצריכת סוכר. בני הנוער בישראל נמצאת במקום גבוה בעולם בשיעורי צריכה יומית של משקאות ממותקים, 41% בבנות ו- 45% בבנים, בהשוואה ל – 30% בבנות ו- 37% בבנים בארצות הברית (מדינה בה צריכת הסוכר נחשבת לגבוהה במיוחד).
- כ-10,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה (כ-23% משיעורי התמותה).
- בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ-30% מן הילדים בכיתות ז', ומעל 50% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה.
- כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסוכרת. ישראל שניה רק למקסיקו בשיעורי התחלואה בסוכרת ומובילה בשיעורי קטיעות הגפיים. סוכרת היא הסיבה השנייה בשכיחותה לעיוורון והראשונה בשכיחותה בגילאי 64-45, הסיבה המובילה לקטיעות רגליים ולדיאליזה וכן מגבירה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולפגיעה נוירולוגית.
- שיעורי התחלואה במחלת כליות סופנית, המיוחסת לצריכה עודפת של סוכר ומלח, עומדים על 113 ל-100,000 תושבים, שיעור גבוה בהרבה מהממוצע של 101 ל- 100,000 תושבים, בהתאמה., בהן רמת האוריינות התזונתית נמוכה ובהן נצפו שיעורי צריכה גבוהים יותר של מזון מזיק.
- בין השנים 2002- 2014 חלה עלייה דרמטית בשיעורי התחלואה בסוכרת, זו בכל שכבות האוכלוסייה, בעיקר בקרב השכבות החלשות, שם שיעור התחלואה בסוכרת מגיע ל-25%.
- שיעור ההשמנה ועודף המשקל בחברה הערבית מגיע ל-38% בקרב ילדים ול-70% (!) בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
- ההוצאה של קופות החולים על מבוטח הלוקה בעודף משקל חמור עומד על פי 1.7 ממבוטח במשקל תקין.
צרכן שמבין מה הוא אוכל – חושב פעמיים
במסמך נכתב שמחקרים שנעשו בעולם מראים כי הצרכן בעת הרכישה מבקש לדעת בזמן קצר האם המוצר שהוא קונה בריא או שאינו בריא, כלומר הצרכן זקוק לשיטת סימול פשוטה, מהירה וזמינה, שתאפשר לו לקבל החלטה מהירה ושיפוטית האם לרכוש את המוצר ובאיזה מוצר לבחור.
אריזות המזון מהוות פלטפורמה שיווקית אגרסיבית לקידום מכירות וצריכה של מזונות עשירים במלח, סוכר ושומן רווי. האריזה והמסרים המועברים דרכה בצורה פורמלית וא-פורמלית מהווים מקור משיכה לרכישת מזונות אלה, ויחד עם מבצעי הוזלות מחירים ומתנות נלוות הצרכנים רוכשים אותם ללא צורך תזונתי אמיתי.
איך בוצע התחשיב?
במשרד הבריאות מתבססים על תרחיש של הפחתה ליניארית של 30% בצריכת הרכיבים המזיקים על פני עשור.
כאמור, לפי התרחיש הזה, הרפורמה תמנע מעל 22,000 מקרי תמותה – כ-220 איש בשנה, ותביא לחיסכון מצטבר של כ-6 מיליארד שקל – כ-600 מיליון שקל בשנה בממוצע.
עוד לפי המסמך, פדיון השנתי בענף המזון בישראל מוערך בכ-61 מיליארד שקל.
העלויות הקבועות של הרפורמה הן עקב הצורך בהדבקת מדבקה שיפוטית בחזית האריזה עבור מוצרים מיובאים, והן כוללות את השכר לעובד שמדביק את המדבקות ועלות המדבקה עצמה. בהנחה ששיעור המוצרים המיובאים המוגמרים הוא כ-20%, ושכ-54% מהמוצרים המיובאים מגיעים עם סימון בעברית המודפס על האריזה, העלויות הקבועות עבור הדבקת מדבקה נוספת בחזית ישפיעו על כ-1.4% מהמוצרים בלבד, בכ-13 אג' למוצר מיובא כאמור, לכל היותר. בנוסף יש לציין כי באפשרות היבואנים לבחור לייבא מזונות בריאים יותר מאלו המיובאים כיום ובכך גם לשווק מזון בריא יותר וגם לחסוך את עלויות ההדבקה.
לצד העלויות הקבועות ישנן עלויות חד פעמיות לרפורמה הכוללות את שינוי התווי בגב האריזה ותווי שיפוטי בחזית האריזה (הכולל עלויות אדמיניסטרציה, עיצוב גרפי, טרום הדפסה וחומרי דפוס). קשה לאמוד עלויות אלה באופן מלא, כי ישנם שינויים תכופים ממילא באריזות המוצרים, והשינויים מתפרשים על פני 3 פעימות. לצורך החישוב הנחנו שעלויות אלה יעמדו על כ-150 מיליון שקל בשנה בממוצע במהלך שלוש-ארבע השנים הקרובות.
בהשוואת התועלות מול עלויות הרפורמה, בשנה הרביעית החיסכון הכולל שנובע מהרפורמה צפוי לעקוף את העלויות ליצרנים, והחל מהשנה הרביעית הפער בין החיסכון לעלויות ימשיך ויגדל.
בתרחיש השמרני יותר, של הפחתה של 20% בצריכה, צפויים להימנע כ-16,300 מקרי מוות, ולהיחסך כ-4.5 מיליארד שקל על פני עשור, כ-160 איש בשנה וכ-450 מיליון שקל בשנה, בממוצע.
במשרד הבריאות, כאמור, מבינים שצריך לדבר במספרים ומספקים השוואה, שלפיה התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות עומדת לאחר הגדלה משמעותית, על כ-500 מיליון שקל בשנה.
