נטוויז'ן תשיב ללקוחותיה 3.66 מיליון שקל, אחרי שצירפה מנויים לשירות אנטיוירוס ומייל ללא ידיעתם

נטוויז'ן תשיב ללקוחותיה 3.66 מיליון שקל, אחרי שצירפה מנויים לשירות אנטיוירוס ומייל ללא ידיעתם

בפשרה בייצוגית הסתבר כי נטוויז'ן גרפה לכיסה כ-4.5 מיליון שקל בזכות אותה הטעיה, וכעת היא תחזיר 80% מהסכום

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

כמה פעמים ניהלתם שיחת מכירות עם נציג, וכעבור מספר חודשים גיליתם שאתם משלמים על שירות שלא הזמנתם?

רוב הצרכנים לא עושים עם הטעיה מסוג זה יותר מדי, וחבל. לקוחות נטוויז'ן שהגישו בקשה לייצוגית נגד החברה, הצליחו לא רק לגרום לנטוויז'ן להחזיר כסף לכל לקוח ולקוח, אלא אף לגרום לה להפסיק לספק את השירות שהיא "דחפה" להם ללא ידיעתם.

מדובר בפשרה בבקשה לייצוגית (ת"צ 447671-06-16), שאותה פרסמתי כאן בהרחבה ביולי 2016. 

לפי הפשרה, נטוויז'ן (השייכת לחברת סלקום) תחזיר ללקוחות סכום מצטבר של 3,663,340 שקל, וזאת באמצעות זיכוי לקוחות קיימים ושליחת צ'ק בדואר ללקוחות עבר.

זאת, משום שאחת החברות שבאמצעותן היא גייסה לקוחות פשוט שיקרה לחלקם, ונציגיה "דחפו" למנויים שירותים בתשלום מבלי ליידע אותם. מדובר בשירות אנטי ספאם, פקס אלקטרוני, סינון אתרים, הגדלת תיבת הדוא"ל ואנטי וירוס.

שני התובעים, שיוצגו על-ידי עו"ד יעקב שפיגלמן ועו"ד עמית עידו, הם לקוחות נטוויז'ן שצורפו לשירותים שונים ללא ידיעתם וללא הסכמתם. התובע הראשון התנתק מנטוויז'ן בינואר 2016, אך בחודש מאי גילה שחויב בכ-30 שקל עבור שירות אינטרנט סקיוריטי לחודשים פברואר עד מאי (כ-10 שקל לכל חודש). החיוב הפתיע אותו, משום שמעולם לא התחבר לנורטון סקיוריטי ולא צרך את השירות, שהרי לא ידע על קיומו.

נציגת החברה אמרה לו שהוא נתן את הסכמתו, אך כאשר דרש לשמוע את ההקלטה ואף איים בתביעה ייצוגית, הודתה נטוויז'ן שהוא חויב שלא כדין והסכימה להשיב לו את הסכום ששילם לאורך התקופה. הלקוח, שהבין כי מדובר בתופעה שלא קרתה רק לו, בחר להפוך את הסוגיה לתובענה ייצוגית.

הלקוחה השנייה גילתה שהיא מחויבת על שורת שירותים שלא הזמינה, ביניהם סינון תכנים לילדים – בשעה שלא היו לה ילדים כלל. בין היתר, היא חויבה על אינטרנט סקיוריטי חיוב כפול. במצטבר, במשך כמה חודשים בין 2013 ל-2014, היא חויבה על כ-113 שקל. כשפנתה לנטוויז'ן נאמר לה שהיא הזמינה את השירותים הללו שניתנו לה לחודשיים חינם. נציגת החברה הסכימה להחזיר לה 50 שקל, אך התובעת סירבה וביקשה לשמוע את השיחה המוקלטת שבהן היא לכאורה מסכימה לקבל את השירותים הללו. בנטוויז'ן טענו שאינם מוצאים אותה.

התובעים צירפו לתביעה שורה ארוכה של צילומי מסך מהפייסבוק, ובהם תלונות דומות של לקוחות אחרים.

הסכם הפשרה מספק להציץ בסכומים שגובות חברות מסוג נטוויז'ן באמצעות הטעיית צרכנים: במקרה הזה, העובדה שנטוויז'ן רימתה את לקוחותיה הניבה לה הכנסה נאה של יותר מ-4.5 מיליון שקל בתקופה הרלבנטית לתביעה (מאי 2015-אוגוסט 2016) – כך שאם אף לקוח לא היה מגיש את התביעה הייצוגית, היא הייתה משלשלת את מלוא הסכום הזה, שהושג בדרכים לא כשרות, אל קופתה.

לצערה, הייצוגית הוגשה.

עם זאת, נטוויז'ן הצליחה לצמצם את הנזק ובמקום להחזיר את מלוא הסכום – היא הגיעה לפשרה עם התובעים, שלפיה היא מחזירה רק 80% מהסכום. כך, יוצא שהיא עדיין נהנית מ-900,000 שקל שהיא הרוויחה לא ביושר.

קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות